תזכיר חוק

א
. שם החוק המוצע
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה- 2005

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
הצעת החוק נועדה לקבוע את מכלול הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, להסיר הגבלות לא רצויות על היקף העילות הקיימות כיום, ולקבוע נושאים נוספים בהם ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית,לאחד את ההסדרים הנוהגים לגבי ניהולה של תובענה ייצוגית להסדר אחד שיחול על כל התביעות הייצוגיות, ולפתח את ההסדרים הקיימים עליהם בהיבטים שבהם ההסדרים הקיימים לא היו מספקים. החוק המוצע יחליף את ההסדרים הפרטניים הקיימים היום במספר חוקים. בגדר החוק המוצע ייקבעו הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית. בחוק המוצע נבחר מודל הדרגתי, לפיו הנושאים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית נקבעו בתוספת לחוק הניתנת לשינוי על ידי שר המשפטים. היקף הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית הורחב משמעותית לעומת הקיים. ניתן יהיה בעתיד להוסיף נושאים נוספים,על- פי הניסיון שיצטבר. החוק המוצע קובע הסדר אחיד לתובענה הייצוגית בכל התחומים. החוק המוצעכולל פיתוח של ההסדרים הקיימים לניהולה של תובענה ייצוגית, על יסוד הלקחים שהופקו מהניסיון שהצטבר.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
ההסדרים הקיימים בחוקים הפרטניים המסדירים הגשת תובענות ייצוגיות יוחלפו בחוק המוצע. לפיכך,; יבוטלו פרק ו' 1 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981- ; פרק ו' 1 בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988פרק ג' 1 בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981- ; פרק ה' 1 בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח,התשמ"א 1981- ; סעיפים 10-13 ו- 14 (ב) בחוק למניעת מפגעים סביבתיים, התשנ"ב 1992- ; סעיף 41 בחוק; השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- ; סעיף 11 בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו- 1996. בחוק החברות, התשנ"ט- 1999 , סימן ב' בפרק השלישי שבחלק החמישי, למעט סעיף 209
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ועל ההיבט המינהלי
השפעה ישירה מסוימת על תקציב המדינה עשויה להיות בהוראות לעניין הקמתה של קרן למימון תובענות ייצוגיות וניהולה (סעיף 24 להצעה). הכספים שישמשו את הקרן למימון תובענות ייצוגיות לא יבואו מתוך תקציב המדינה, אלא מתוך כספים שייפסקו בתובענות ייצוגיות. השפעה נוספת של הצעת.( החוק היא זו הכרוכה בניהול והקמת פנקס התובענות הייצוגיות (סעיף 252
ה. להלן נוסח החוק המוצע:
הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה 2005-
הגדרות
1. בחוק זה –"ארגון" – חבר בני- אדם, הקיים ופועל באופן סדיר לקידום מטרה ציבורית ושנכסי ההתאגדות והכנסותיה משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, לרבות נאמני הקדש ציבורי, ובלבד שפעילותם אינה מטעם מפלגה או בזיקה למפלגה או לשם קידום מטרה פוליטית או מפלגתית;"בית משפט" – כהגדרתו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , בית דין לעבודה כהגדרתו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 , בית הדין להגבלים עסקיים כהגדרתו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988- , לפי העניין;"השר" – שר המשפטים;; "פנקס" – הפנקס המנוהל לפי סעיף 25"קבוצה" – לרבות תת קבוצה;"רשות ציבורית" – רשות המנויה בתוספת הראשונה; השר רשאי, באישור ועדת החוקה,חוק ומשפט של הכנסת, לשנות תוספת זו בצו;"תובע מייצג" – המנהל תובענה ייצוגית בבית משפט בשם קבוצת בני אדם;"תובענה ייצוגית" – תובענה המוגשת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו מראש את כוחו של התובע המייצג לייצגם, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה;
הגשת תובענה ייצוגית
2. (א) ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעניין מהעניינים המנויים בתוספת השנייה; השר רשאי,באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות תוספת זו בצו.
(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית משפט.
(ג) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא לפי חוק זה, או לפי הוראת חוק מפורשת.
מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית ובשם מי
3. אלה רשאים להגיש, בשם קבוצת בני אדם, תובענה ייצוגית –
1) אדם, המשתייך לקבוצת בני אדם, בשל כל עניין מהעניינים המנויים בתוספת )השנייה, אשר בשלו יש לו עילת תביעה אישית;
2) רשות ציבורית או ארגון, בתחום אחת המטרות הציבוריות בהן הם עוסקים; )
3) המדינה. )
בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית
4). המבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ויצרף את נוסח התובענה (להלן – בקשת אישור); בבקשה יפורטו הפרטים ויצורפו המסמכים כפי שייקבעו בתקנות.3
רישום בפנקס והודעה על הגשת בקשת אישור
5. הוגשה בקשת אישור –1) ישלח התובע הודעה לפנקס על הגשת הבקשה; הודיע התובע כאמור יירשם )הדבר בפנקס בצירוף הפרטים שייקבעו בתקנות;2) השר רשאי לקבוע חובת מסירת הודעה בדבר הגשת הבקשה לגוף או לבעל )תפקיד שיקבע, בדרך ובצורה שיקבע.
בקשות אישור או תובענות ייצוגיות קודמות
6. (א) המבקש להגיש תובענה ייצוגית יבדוק בפנקס אם קיימת תובענה ייצוגית או בקשת אישור שעולות בה אותן שאלות משותפות של עובדה או משפט, כולן או חלקן, בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה (להלן, בהתאמה – תובענה ייצוגית קודמת או בקשת אישור קודמת).(ב) מצא התובע כי קיימת תובענה ייצוגית קודמת או בקשת אישור קודמת, יציין זאת בבקשתו.(ג) נוכח בית המשפט שאליו הוגשה בקשת אישור כי קיימת תובענה ייצוגית קודמת או בקשת אישור קודמת, יורה על העברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה התובענה הייצוגית הקודמת או בקשת האישור הקודמת.(ד) בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי להורות על צירוף הדיון בתובענות או בבקשות, או על מחיקת בקשה; הוגשה בקשת אישור והתברר כי תלויה ועומדת תובענה ייצוגית, אשר עולות בה אותן שאלות משותפות של עובדה או משפט, כולן או חלקן, בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה, ימחק בית המשפט את בקשת האישור המאוחרת, ורשאי להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.(ה) בית המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (ד) לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין זה. אישור בית המשפט
7. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שנתקיימו כל התנאים האלה:1) נתקיימו לכאורה יסודות עילת התובענה, ומקום שיסוד מיסודות העילה )הוא נזק, די בכך שהתובע יראה לכאורה, לעניין הנזק, את נזקו הוא; היה התובע המדינה, רשות ציבורית או ארגון, די בכך שיראה לכאורה, לעניין הנזק, כי נגרם נזק לאחד מחברי הקבוצה;2) קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה; )3) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות )העניין, בשים לב, בין היתר, לגודל הקבוצה, להיקף השאלות המשותפות לחברי הקבוצה לעומת היקף השאלות שאינן משותפות לחברי הקבוצה,להיקף הנזק האישי המשוער לכל אחד מחברי הקבוצה, לדרכים אפשריות אחרות להכרעה במחלוקת וליחסי הכוחות בין בעלי הדין;4) התובע ובא כוחו, אם הוא מיוצג, מתאימים לייצג בדרך הולמת ובתום לב )את עניינם של חברי הקבוצה.4(ב) בהחלטתו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט, בין היתר, במידת החשיבות הציבורית של בירור התובענה.(ג) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, תכלול הקבוצה המיוצגת כל אדם שהיה רשאי לתבוע בשמו בעילת התובענה עד למועד החלטת בית המשפט אם לאשר התובענה כייצוגית, ואולם בית המשפט רשאי להתיר צירוף של אדם לקבוצה, וזאת עד למועד שיקבע.
הוראות בדבר מתן ייצוג הולם
8. ראה בית המשפט כי התקיימו כל התנאים לאישור הגשת תובענה ייצוגית, למעט התנאי הקבוע בסעיף 7(א)( 4), רשאי הוא, לייתן הוראה להבטחת מתן ייצוג הולם לקבוצה, לרבות בדרך של צירוף תובע או החלפתו .
אישור בשינויים
9. בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית בכל שינוי שייראה לו ביחס לבקשת האישור,ורשאי הוא להורות על פיצול הקבוצה לתתי- קבוצות, ומינוי תובע מייצג לתת-קבוצה, והכל כפי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית.
הגשת תביעה אישית
10 . דחה בית המשפט את בקשת האישור, משום שלא שוכנע כי נתקיים תנאי מן התנאים המפורטים בסעיף 7, או אישר את הסתלקות התובע המייצג לפי סעיף 17 , רשאי התובעלהגיש את תביעתו כתביעה אישית.
ההחלטה בדבר אישור הבקשה
11 . אישר בית המשפט את התובענה הייצוגית –1) יפרט בהחלטתו את אלה: )(א) הסעדים הנתבעים;(ב) הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה כתובענה ייצוגית, והגדרת תת-קבוצה, אם ישנה.. 2) יורה לתובע על פרסום הודעה בהתאם לסעיף 13 )
שינוי או ביטול החלטת אישור
12 . בכל שלב שלפני מתן פסק דין בתובענה הייצוגית, ולאחר שנתן לתובע המייצג ולנתבע להשמיע טענותיהם, רשאי בית המשפט לשנות את החלטת האישור או לבטלה, אם מצא כי לא מתקיים תנאי מן התנאים המפורטים בסעיף 7 ויחולו סעיפים 8 ו- 10 ; אולם לא יבטל בית המשפט את החלטת האישור רק משום שנוכח שאין לתובע עילת תביעה אישית כנדרש.( 2) או שלא נגרם לו נזק כנדרש בסעיף 7(א)( 1 ) בהתאם לסעיף 3
פרסום הודעות לחברי הקבוצה
13 . (א) בית המשפט יורה על פרסום הודעה לחברי הקבוצה במקרים המנויים בסעיפים 518 ו- 19 , ובכל מקרה אחר שמצא כי הדבר דרוש להבטחת ניהול ההליך וייצוג ,17 ,15 ,11הקבוצה באופן הוגן ויעיל.(ב) בית המשפט יאשר את נוסח ההודעה לחברי הקבוצה כאמור בסעיף זה.(ג) פרסום הודעה לפי חוק זה ייעשה בדרך ובצורה שיקבע בית המשפט; מקום שניתן למסור הודעה אישית לחברי הקבוצה באופן ובעלות סבירים, יורה בית המשפט על זו.(ד) בית המשפט יחליט על אופן פרסום ההודעה בשים לב, בין היתר, לשיקולים הבאים:51) ההוצאות הכרוכות באופן הפרסום, ויעילותו; )2) היקף הפיצוי הכספי או הסעד הצפוי לכל אחד מחברי הקבוצה; )3) המספר המשוער של חברי הקבוצה; )4) גובה הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מחברי הקבוצה אם תידחה התובענה )הייצוגית.(ה) בית משפט רשאי להטיל את האחריות לפרסום ואת הוצאות הפרסום על בעלי הדיןכולם או מקצתם, כפי שייראה לו יעיל והוגן בנסיבות העניין.(ו) האחראי לפרסום ישלח עותק של ההודעה לפנקס.
יציאה מן הקבוצה
14 . (א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, וזאת תוך 45 ימים מיום פרסומה שלהחלטת בית המשפט בדבר האישור או במועד אחר שיקבע בית המשפט; הודיע אדם כאמור,לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו האישית הנובעת מאותה עילת תובענה לפני שחלפו ששה חודשים מיום הודעתו על פרישתו מהקבוצה לפי סעיף זה, ובלבד שתביעתו האישית של אותו אדם לא התיישנה עד למועד הגשת בקשת האישור.(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה להגשת ההודעה על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, אם ראה טעם מיוחד לכך.
תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות
15 . (א) בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, להורות כי הקבוצה תכלול רק את מי שהודיע בכתב על רצונו להצטרף אליה בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות; בית המשפט יורה כאמור בהתחשב, בין היתר, בקיומה של אפשרות סבירה שיוגשו תביעות אישיות בעילות התובענה, כולן או חלקן, על ידי חלק ניכר מחברי הקבוצה; בקיומה של אפשרות סבירה לזהות, לאתר וליידע את חברי הקבוצה בעלות סבירה, ובהיות נושא הבקשה נזקי גוף או תביעה לסכום כסף ששוויו ניכר לכל אחד מחברי הקבוצה.(ב) בית המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן לתובע המייצג ולנתבע הזדמנות להשמיע טענותיהם לעניין זה.(ג) החליט בית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו האישית של חבר קבוצה אשר לא הודיע על רצונו להיכלל בקבוצה, הנובעת מאותה עילה, לפני שחלפו ששה חודשים מהמועד האחרון שבו היה עליו להודיע על רצונו להיכלל בקבוצה, ובלבד שתביעתו האישית של אותו חבר קבוצה לא התיישנה עד למועד הגשת בקשת האישור.(ד) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא בהחלטת האישור להטיל על חברי הקבוצה להשתתף בתשלום הוצאות התובע בשיעור ובתנאים שיקבע.. (ה) החלטות לפי סעיף זה יצוינו בהודעה שתפורסם כאמור בסעיף 136
השתתפות חבר קבוצה בניהול תובענה
16 . (א) בית המשפט רשאי, לבקשת חבר קבוצה שאינו התובע המייצג, להתיר לו להשתתף בניהול התובענה הייצוגית, אם סבר כי הדבר רצוי לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה ולמען הגנה על עניינם של חברי הקבוצה.(ב) נעתר בית המשפט לבקשת השתתפות כאמור בסעיף זה רשאי הוא לייתן הוראות בדבר אופן ההשתתפות, לרבות לעניין הוצאות.
הסתלקות תובע מייצג מתובענה ייצוגית
17 . (א) התובע או בא כוחו לא יסתלק מבקשת אישור או מתובענה ייצוגית ולא יקבל כל טובת הנאה מהנתבע או מכל אדם אחר בקשר להסתלקותו אלא באישור בית המשפט.(ב) ביקשו כל התובעים או באי כוחם להסתלק מבקשת אישור, יורה בית המשפט על. פרסום הודעה בדבר הבקשה בהתאם לסעיף 13(ג) על הסתלקות תובע מייצג מתובענה ייצוגית לאחר שאושרה הגשתה יחולו ההוראות הבאות:1) הסתלק תובע מייצג מהתובענה הייצוגית, לא יהיה בכך כדי להשפיע על )ניהול התובענה הייצוגית בידי תובעים מייצגים אחרים, אם היו כאלה;2) ביקשו כל התובעים המייצגים להסתלק מהתובענה הייצוגית, יורה בית ); המשפט על פרסום הודעה בדבר בקשת ההסתלקות, כאמור בסעיף 13בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום הפרסום רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש תובענה ייצוגית באותו עניין לבקש מבית המשפט לעשותו תובע מייצגבתובענה; הוגשה בקשה כאמור, לא יאשרה בית המשפט אלא אם כן שוכנע כי התקיימה הוראת סעיף 7(א)( 4); לא אישר בית המשפט בקשה כאמור או שלא הוגשה בקשה כאמור, ואישר בית המשפט את ההסתלקות, ימחק בית. המשפט את התובענה הייצוגית והודעה על כך תפורסם לפי סעיף 13(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על תובע מייצג של תת-קבוצה בשינויים המחויבים.
הסכם ליישוב סכסוך
18 . (א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך בתובענה הייצוגית או במסגרת הליך בקשת האישור (להלן – הסדר), אלא באישור בית המשפט.(ב) לא יכלול הסדר גמול לתובע או שכר טרחת עורך דין; הגיעו הצדדים להסדר, יקבע בית המשפט גמול לתובע ושכר טרחת עורך דין בהתאם לסעיפים 21 ו- 22 בהתאמה.(ג) ( 1) נתבקש בית המשפט לאשר הסדר ולא ראה טעמים לדחות אותו על הסף, יורה על פרסום הודעה על פרטי ההסדר, וכן על משלוח ההודעה לפנקס, ליועץ המשפטי לממשלה, לכל גוף או בעל תפקיד שיקבע השר ולכל אדם שיורה;2) חבר הקבוצה, כל אדם המעוניין בדבר והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש, )בתוך המועד שיקבע בית המשפט, ושלא יפחת מ 45- ימים, התנגדות מנומקת בכתב להסדר;3) התובע המייצג והנתבע רשאים להגיש, בתוך המועד שיקבע בית המשפט, תגובה )7להתנגדויות שהוגשו;(ד) ( 1) בית המשפט לא יאשר הסדר אלא אם כן נוכח כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ובאינטרס הציבורי ולאחר שקיבל חוות דעת ממומחה בתחום התובענה, למעט אם ראה טעמים מיוחדים שלא להידרש לחוות דעת כאמור; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה ותשלום שכרו;2) החלטת בית המשפט אם לאשר או לדחות הסדר תהיה מנומקת ותכלול, בין היתר, )את הפרטים הבאים:(א) הגדרת הקבוצה עליה חל ההסדר ותתי קבוצות, אם ישנן;(ב) עיקרי התובענה, לרבות הסעדים שנתבעו בתובענה;(ג) עיקרי ההסדר;3) בהחלטתו לפי פסקה ( 2) יתייחס בית המשפט, בין היתר, לשיקולים הבאים: )(א) הפער בין הפיצוי או הסעד המוצע בהסדר לבין הפיצוי או הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לזכות בו אילו התובענה הייתה מוכרעת על ידי בית המשפט לטובת הקבוצה;(ב) התנגדויות שהוגשו והכרעה בהן;(ג) השלב שבו נמצא ההליך;;( (ד) ממצאי בדיקת המומחה, אשר מונה לפי פסקה ( 1(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה אל מול היתרונות והחסרונות שבהסדר;(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה פסק הדין מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה.(ה) בית המשפט רשאי להתנות את אישור ההסדר בתנאים שייראו לו דרושים לשם הגנה על עניינם של חברי הקבוצה ושל הציבור, לשם הבטחת אכיפת הדין ולשם פיקוח על ביצוע ההסדר.(ו) בית המשפט יורה על רישום החלטתו בעניין הסדר בפנקס ופרסומה באותו אופן שבו פורסמה הבקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (ג)( 1) או בכל דרך אחרת או נוספת שקבע.(ז) בית המשפט רשאי לקבוע כי חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר שאושר, יוכל להודיע לבית המשפט על רצונו זה במועד ובדרך שיקבע בית המשפט; קבע בית המשפט כאמור, לא יהווה אישור ההסדר מעשה בית דין כלפי חבר קבוצה אשר הודיע כאמור, ותקופת ההתיישנות של תביעתו האישית לא תסתיים לפני שחלפו שישה חודשים מיום הודעת חבר הקבוצה, ובלבד שתביעתו האישית נובעת מאותה עילת תובענה, והיא לא התיישנה במועד הגשת בקשת האישור.8
הוכחת הסעד ותשלום פיצוי כספי
19 . (א) הכריע בית המשפט בשאלות המשותפות בתובענה הייצוגית לטובת התובע או אישר הסדר בהתאם לסעיף 18 , רשאי הוא להורות שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לסעד המבוקש ולייתן הוראות בדבר הדרך והמועד להוכחת הזכאות לסעד, והכל מבלי להכביד במידה העולה על הנדרש על חברי הקבוצה ועל בעלי הדין.(ב) פסק בית המשפט פיצויים, רשאי הוא להורות כי תשלום הפיצויים ייעשה באחת מן הדרכים הבאות, או בכל דרך אחרת שימצא לנכון:1) חבר קבוצה יפוצה בסכום שייקבע על פי נוסחה שתיקבע, לרבות נוסחה )שתתבסס על הוכחת הנזק האישי של חבר קבוצה, ולרבות תוך קביעת סכום פיצוי מינימאלי כולל לכל חברי הקבוצה;2) בית המשפט יקבע את סכום הפיצוי המקסימאלי הכולל לכל חברי הקבוצה, )וחבר קבוצה יפוצה בסכום שייקבע על פי נוסחה שתיקבע, מתוך סכום זה,ובאופן יחסי; סכום פיצוי מקסימאלי כולל ייקבע רק אם הוא ניתן להערכה מדויקת באמצעים סבירים.3) ישולם סכום כסף מסוים לכל חבר קבוצה, לרבות תוך קביעת סכום פיצוי )מינימלי כולל לכל חברי הקבוצה.(ג) פסק בית המשפט סעד כספי בתובענה הייצוגית, רשאי הוא להורות כי נוסף עלהסכום הכספי ישולמו הוצאות, בסכום שקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה בעבורהטרחה הכרוכה בהוכחת הזכאות לסעד.(ד) ( 1) בית המשפט רשאי ליתן הוראות בדבר הדיון בהוכחת הזכאות לסעד על ידי חבריהקבוצה וחלוקתו, ורשאי הוא למנות לשם כך אדם בעל הכישורים המתאימים(להלן – ממונה), וליתן הוראות בדבר דרכי הפיקוח על ביצוע פסק הדין;2) החליט בית המשפט על מינוי ממונה, רשאי כל אדם הרואה עצמו נפגע על ידי )מעשה או החלטה של הממונה, לפנות לבית המשפט אשר נתן ההוראה שבסעיף קטן(א), ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל, או לשנות את המעשה או ההחלטה, וליתן כלצו בעניין, כפי שימצא לנכון.(ה) קבע בית המשפט סעד בסכום כספי כולל, וחלף המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א),רשאי בית המשפט ליתן הוראות בדבר השימוש שייעשה ביתרת הסכום, אם נותרה, לרבותחלוקת היתרה לקרן שהוקמה לפי סעיף 24 , לרשות ציבורית או לארגון שימצא לנכון, ובלבדשאותה רשות ציבורית או אותו ארגון אינם התובע המייצג.(ו) ראה בית המשפט כי סעד כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי או אינוצודק בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה וביןמסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, אולטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.. (ז) בית המשפט יורה על פרסום פסק הדין וכל החלטה לפי סעיף זה בהתאם לסעיף 139
הוצאות
20 . (א) דחה בית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית או דחה תובענה ייצוגית לאחר אישורה, יישא כל צד בהוצאותיו, אלא אם כן מצא בית המשפט אחד מאלה:1) על פני הדברים לא היה מקום להגיש את התובענה או לא היה מקום לבקש )לנהלה כתובענה ייצוגית, באופן המצדיק הטלת הוצאות הנתבע על התובע;2) צד להליך או בא כוחו ניהלו את התובענה בחוסר תום לב או האריכו את ההליך )שלא לצורך;3) קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות הטלת הוצאות צד אחד על הצד )השני.(ב) הטיל בית המשפט הוצאות הנתבע על התובע בשל השיקולים המפורטים בסעיףקטן (א)( 1) או ( 2), רשאי הוא להורות כי ההוצאות ישולמו כולן או מקצתן בידי בא כוחו של התובע.
גמול לתובע
21 . (א) פסק בית המשפט לטובת התובע המייצג בתובענה, כולה או חלקה, לרבות על דרךאישור הסדר, רשאי הוא להורות על תשלום גמול לתובע המייצג מתוך הסכום שנפסק;בהחלטתו אם להעניק הגמול ובקביעת שיעורו יתחשב בית המשפט בשיקולים הבאים:1) הגשת התובענה והזכייה בה היו בעלות חשיבות ציבורית; )2) הגשת התובענה והזכייה בה הביאו תועלת רבה או מנעו נזק משמעותי לחברי )הקבוצה או לציבור;3) התובע טרח טרחה מיוחדת בהגשת התובענה ובניהולה, ובפרט אם התובענה )היא לסעד הצהרתי;4) הפיצוי הכספי או הסעד האישי שבו יזכה התובע הוא מצומצם, ביחס לטרחה )ולסיכון שהוא לקח על עצמו בהגשת התובענה ובניהולה כתובענה ייצוגית.(ב) החליט בית המשפט לפסוק גמול לתובע, יורה בהחלטתו אם להטיל את תשלוםהגמול על הנתבע, או אם יינתן מהסכום שנפסק לקבוצה.
שכר טרחה של עורך דין
ן22 . (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שמייצג את התובע המייצג,לרבות שכר הטרחה עבור ניהול ההליך בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, על אף כלהסכם בינו לבין התובע המייצג; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכוםשקבע בית המשפט.(ב) בית המשפט יקבע שכר טרחת עורך דין הוגן וראוי בהתחשב, בין היתר, בגורמיםאלה:1) החשיבות הציבורית של נושא התובענה והתועלת שצמחה לציבור ולחברי הקבוצה )מהגשת התובענה;2) דרך ניהול ההליך; )103) הפער בין הסעדים שנתבעו לסעדים שנפסקו; )4) מורכבות ההליך והיקף העבודה שנדרש להכנת ההליך; )5) התעריף הרגיל של עורך הדין.
התיישנות
23 . (א) אישר בית המשפט בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית – יראו לענייןהתיישנות את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כאילו הגיש תובענה ביוםהגשת בקשת האישור.(ב) דחה, מחק או ביטל בית המשפט בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, לא1) הנובעת מאותה עילת ) תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעה של אדם כאמור בסעיף 3תובענה (להלן – התביעה) לפני שחלפו שישה חודשים מיום שההחלטה בבקשה כאמורהפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד הגשת הבקשה כאמור.
קרן למימון תובענות ייצוגיות
24 . (א) מוקמת בזה קרן למימון תובענות ייצוגיות (להלן – הקרן).(ב) מטרת הקרן לסייע לתובעים במימון תובענות ייצוגיות ובקשות לאישור תובענותייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן.(ג) תקבולי הקרן יהיו סכום בשיעור של 2% מכל סכום שנפסק בתובענה ייצוגית,לרבות בדרך של אישור הסדר, והכל בין אם התובענה מומנה על ידי הקרן ובין אם לאו; בית המשפט רשאי להפחית את הסכום שיופרש לקרן, ובלבד שלא יפחת מ- 1% מהסכום שנפסק בתובענה הייצוגית.(ד) השר יקבע בתקנות הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות בעניין הנהלת הקרן, אמות המידה למתן הסיוע, סדרי עבודתה והפעלתה, מתן דו"חות, סדרי הגשת בקשות למימוןו דרכי הסיוע.(ה) השר יפרסם אחרי תום כל שנת תקציב דו"ח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים.(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה ייצוגית שהוגשה בעניין המנוי בפרט 5בתוספת השנייה.
פנקס תובענות ייצוגיות
25 . מנהל בתי המשפט ינהל פנקס, שיהיה פתוח לעיון הציבור, אשר יצוינו בו הפרטים שנקבע ובחוק זה או על פיו.
דין המדינה
26 . לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.
ביצוע ותקנות
27 . השר ממונה על ביצוע חוק זה.
תיקון חוק הגנת הצרכן
28 . בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981- , פרק ו' 1 – בטל.
תיקון חוק ההגבלים העסקיים
29 . בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988- , פרק ו' 1 – בטל.
תיקון חוק הבנקאות
30 . בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 , פרק ג' 1 – בטל.11(שירות ללקוח)
תיקון חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
31 . בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א 1981- , פרק ה' 1 – בטל.
תיקון החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)
13 ,12 ,11 , 32 . בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב- 1992 , סעיפים 10ו- 14 (ב) – בטלים.
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות
33 . בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- , סעיף 41 – בטל.
תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
34 בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו 1996- , סעיף 11 – בטל.
תיקון חוק החברות–
35 . בחוק החברות, התשנ"ט- 1999 , סימן ב' בפרק שלישי שבחלק החמישי, למעט סעיף 209בטל.
תחילה, תחולה והוראות מעבר
36 . (א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), ומיום התחילה יחול החוק,למעט סעיפים 20 עד 22 , גם על תובענות ייצוגיות לפי אחד החוקים המנויים בסעיפים 27עד 34 , שהוגשו לפני יום התחילה.(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הקרן הקבועה בסעיף 19 לא תסייע במימון תובענה ייצוגית שהוגשה לפני יום התחילה.

תוספת ראשונה (סעיף 1 – הגדרת "רשות ציבורית")
1. הממונה על הגנת הצרכן;
2. המפקח על הביטוח;
3. המפקח על הבנקים;
4. הרשות להגבלים עסקיים;
5. הממונה על שוק ההון;
6. רשם מאגרי המידע;
7. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
8. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;
9. הרשות לניירות ערך.

תוספת שנייה (סעיף 2(ב))
1. תביעה נגד מוכר, ספק או יצרן, יבואן או משווק של מוצר או שירות, בזיקה ליחסים שבינו לבין לקוח,בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לרבות בעניין הקודם להתקשרות ואף אם לא נערכה התקשרות בפועל;
2. תביעה נגד מבטח או סוכן ביטוח, בזיקה לחוזה ביטוח, לרבות בעניין הקודם להתקשרות ואף אם לא נערכה התקשרות בפועל;
3. תביעה נגד בנק בזיקה ליחסים שבין לקוח לבנק, לרבות בעניין הקודם להתקשרות ואף אם לא נערכה התקשרות בפועל;
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988-5.
5) תביעה בזיקה לנייר ערך כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968- , או בזיקה ליחידה כמשמעות הבחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- [לרבות בעניין הקודם להתקשרות ואף אם לא נערכה התקשרות בפועל];
6. תביעה בעניין מפגע סביבתי, כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 נגד גורם המפגע כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק האמור;
7. תביעה בגין הפליה בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור; ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000.
8) תביעה שעניינה הפליה בעבודה
על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 , חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו- 1996 ופרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-;19989.
9) תביעה לאכיפת חובות מעביד לפי פרק ב' לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת; תנאים הוגנים), התשנ"א- 1991. 10 10) תביעה לפי סעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987


דברי הסבר
מבוא
תובענה ייצוגית היא הליך שבו אדם או גוף תובעים בשמם של אנשים אחרים מן הציבור, שתביעות כלאחד מהם דומות או זהות זו לזו, מבלי לקבל הסמכה מראש לפעול בשם אותם אנשים. הליך זה קיים בחלק ממדינות העולם, בצורות שונות. להליך הייצוגי שורשים היסטוריים באנגליה. עם זאת, התובענה הייצוגית במתכונתה המודרנית הגיעה לכלל גיבוש ראשון בארצות הברית. במשך השנים היא אומצה במדינות נוספות בהן נוהג המשפט המקובל, ובהן אוסטרליה, ניו זילנד וחלק ממחוזות קנדה. התובענה הייצוגית היא כלי חשוב להגברת האכיפה של זכויות, שלגביהן התביעה הפרטנית אינה הליך יעיל ומעשי, ובכלל זה תביעות שסכומן זניח לעומת עלות התביעה, או תביעות הסובלות ממחסומי תביעה אחרים. התובענה הייצוגית היא כלי חשוב לתביעת זכויות של ציבור גדול הנפגע ממעשה של גורם אחד המרכז בידו כוח רב. היא מיועדת להביא בצד אכיפת הזכויות גם להרתעת אותם גורמים מפגיעה בזכויות של רבים. לתביעה הייצוגית נודע תפקיד חשוב בתחום הצרכנות לסוגיו ובתחום ניירות הערך. בצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית לוקה היא גם13בחסרונות, שעיקרם נובע מפיקציית הייצוג שעליה היא מושתתת. החיפוש אחר הליך קולקטיבי מתקיים גם בשיטות משפט אירופיות. ברבות מהן מקובלים הליכים קולקטיביים מסוג אחר. לרוב המדוברבהליכים המנוהלים על ידי ארגונים הפועלים למטרה ציבורית, ולרוב טעונים הם הסכמה פוזיטיבית שללפיו הקבוצה המיוצגת opt-in כל המיוצגים. שבדיה אימצה לאחרונה מודל של תובענה ייצוגית מסוגכוללת את כל מי שהודיע על רצונו להימנות עליה. מדינות אירופה, ככלל, לא אימצו את הליך התובענההייצוגית במתכונת הנוהגת בארצות הברית ובארצות המשפט המקובל.בארץ הוכרה מפורשות התובענה הייצוגית במספר חוקים. ההכרה בה היתה בתחומי משפט מיוחדיםבהם עסקו אותם חוקים. בשנת 1988 אומץ לראשונה בארץ הסדר של תובענה ייצוגית בתיקון מס' 9 לחוקניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (להלן – חוק ניירות ערך). בשנת 1992 נחקק הסדר ספציפי נוסף בחוק למניעתמפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב- 1992 (להלן – החוק למניעת מפגעים סביבתיים). בחוקהשקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- (להלן – חוק השקעות משותפות), נקבע הסדר של תביעהייצוגית על דרך של הפנייה להסדר שבחוק ניירות ערך. בשנת 1996 הוכנס הליך התובענות הייצוגיותלשורה של חוקים ספציפיים נוספים, כדלקמן: חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981- (להלן – חוק הגנתהצרכן); חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים); חוק הבנקאות(שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 (להלן – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)); חוק הפיקוח על עסקי ביטוח,התשמ"א 1981- (להלן – חוק הפיקוח על עסקי ביטוח), וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו- 1996(להלן – חוק שכר שווה לעובדת ולעובד). עם חקיקת חוק החברות, התשנ"ט 1999- (להלן – חוק החברות),נקבע בו הסדר חדש לתחום ניירות הערך, ובוטל ההסדר שבחוק ניירות ערך. בהתאם שונתה ההפניהבחוק השקעות משותפות.חקיקת הסדרי התובענה הייצוגית האמורים והפעלתם על ידי בתי המשפט עוררו שורה של בעיות,שהמרכזיות שבהן יפורטו להלן. הראשונה והעיקרית, היא כי הגדרת העילות בהסדרים הפרטנייםהאמורים לעיל היא צרה מידי, ומבוססת על אבחנות שאין בהן טעם מספיק, המביאות לשימוש אפשרימצומצם בהליך הייצוגי גם בתחומים בהם הוא מוכר. כך, חוקים רבים מגבילים את התובענה הייצוגיתל"עילה לפי חוק זה", הגם שמרבית העילות המסדירות את התחום בו מדובר פזורות בחוקים אחרים אובדין הכללי. לפיכך, נעשו ניסיונות להרחיב את היקף העילות בהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית, בדרך שלהידרשות לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984- . המצדדים בהרחבה זו גרסו כי בתקנה זויש הסדר כללי להגשת תובענה ייצוגית בכל עילה. מחלוקת עקרונית זו הוכרעה ברוב דעות בפסק הדין220 (להלן – עניין א.ש.ת.), בו נקבע כי אין התקנה ,( ברע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת., פ"ד נז( 3מאפשרת הגשת תובענה ייצוגית במתכונתה המודרנית. שופטי הרוב הסתייגו מכינון הסדר כללי שלתובענה ייצוגית על דרך של תקנת סדר דין. שופטי המיעוט סברו כי כל עוד לא הוסדר העניין בחקיקה,ניתן להשתמש בתקנה הנ"ל כהסדר כללי להגשת תובענה ייצוגית. על פסק הדין בעניין א.ש.ת תלוי ועומדדיון נוסף (דנ"א 5161/03 ). בהחלטה על קיום דיון נוסף הביע בית המשפט העליון תקווה באשר לקידוםהליכי החקיקה שיסדירו את הסוגיה.בעיה שנייה שהתעוררה היא שההסדרים שבחוקים השונים, הגם שבעיקרו של דבר הם דומים מאוד זהלזה, נבדלים זה מזה בעניינים שונים, בהבדלי נוסח, השמטה ועוד. הבדלים אלה עוררו ביקורת מלומדים.14בתי המשפט נאלצו להידרש לשאלה אם מדובר בהבדלים מכוונים שיש לעמוד עליהם או שניתן להקישמהסדר אחד לשני.בעיה שלישית שהתעוררה היא קיומם של חסרים בהסדרים הקבועים לגבי התובענה הייצוגית. נזכיר אתהעיקריים שבהם – חסרה הסדרת מעמדם של ארגונים למטרות ציבוריות בתובענות ייצוגיות; ההסדרהנוגע לאישור פשרה בתובענה ייצוגית אינו מעניק הגנה מספיקה מפני בעיית הנציג המתעצמת בשלבגיבוש פשרה בתובענה; אין הסדר מספיק לגבי הסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כנגד תשלום; איןבמקרים המתאימים; אין התייחסות למצב שבו מוגשות מספר תובענות ייצוגיות באותן opt-in הסדר שלעילות.החוק המוצע נועד ליתן מענה על הבעיות האמורות. החוק הוא חוק מקיף וכללי וככזה הוא נותן פתרוןלבעיה הראשונה. הוא מסדיר את שאלת היקף העניינים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית. בעניין זההועדף מודל הדרגתי שבו יוספו בשלבים עילות, נושאים ותחומים. תפיסת החוק היא שעדיפה בחינהנפרדת של התאמת ההליך לכל תחום בנפרד, תוך בחינה מהותית של מידת קשיי האכיפה שמעוררהתחום, אמצעי האכיפה האלטרנטיביים, התועלת הכוללת שבהליך הייצוגי לקידומו של תחום מסוים,והסיכונים הכרוכים בהפעלתו באותו תחום. התוספת ניתנת לשינוי על ידי שר המשפטים, באישור ועדתהחוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בתוספת המוצעת נכללו כל התחומים המוכרים כיום, תוך הסרתהמגבלות על היקף העילות באותו תחום במקרים המתאימים. בכך, למשל, לא יהיה עוד צורך בניהולהתדיינות סביב הסיווג של העילה הצרכנית המועלית, וניהול תביעות אלו יפושט ויוקל משמעותית.בתוספת הוספה שורה ארוכה של נושאים ועילות, חלק ניכר מהם בתחום הביטחון הסוציאלי, ובכך באהלביטוי הגישה כי הליך התובענה הייצוגית אינו מיוחד לתחום הצרכני, וכי יש לו תפקיד חשוב באכיפתהדינים העוסקים בביטחון הסוציאלי.החוק קובע הסדר אחד לכל התובענות הייצוגיות, ובכך הוא עונה על הבעיה השנייה.אשר לשיפור ההסדרים הקיימים – החוק המוצע מבקש להסדיר את החסרים הקיימים כיום בחוקיםהספציפיים. אחת הבעיות הקשות ביותר ביישומן של התובענות הייצוגיות היא בפיקוח על הפשרות.תובענות ייצוגיות רבות מסתיימות בפשרות, מרביתן ללא קיום דיון מלא בבקשות לאישורן. הפשרות הןעל- כן, בפועל, התוצר של ההליך. העדר פיקוח ראוי עלול להכשיל את המכשיר כולו. ההסדר הקיים נעדרהנחיה מספיקה לגבי תפקיד הפיקוח של בית המשפט, וכן נעדר הוא כלים מסייעים במלאכת הפיקוח,שהיא מלאכתו העיקרית של בית המשפט המנהל תובענה ייצוגית.התפיסה הכללית אותה ביקש החוק המוצע לקדם היא שיש לעודד תובענות ייצוגיות ראויות ולהסירמחסומים דיוניים מעל דרכם. בצד זאת, יש להתמודד כראוי עם סיכונים לניצול המכשיר לעשיית רווחללא השגת תועלת לציבור. בנוסף, ההליך הייצוגי נחזה, לאו דווקא כהסדר דיוני של תביעות, אלא בראשוראשונה ככלי לקידום אינטרסים ציבוריים. לאור זאת, ההתחשבות באינטרס הציבורי ובקידומו היאבמרכז שיקול הדעת של בית המשפט המיישם את החוק. חלק ניכר מהשינויים שנעשו בחוק המוצעמשקפים תפיסה זו.15
סעיף 1: הגדרות
להגדרת "ארגון"
מוצע להרחיב מההסדרים הקיימים ולקבוע כי חבר בני אדם, המאוגד ופועל באופן סדיר לצורך קידום מטרות ציבוריות יוכר כ"ארגון" אשר יכול להגיש תובענה ייצוגית, מבלי שיצטרך להוכיח כי יש לו עילת תביעה אישית (ראה סעיף 3). זאת, כאשר נכסי ההתאגדות והכנסותיה משמשים להשגת מטרה ציבורית בלבד וכאשר פעולתם אינה מטעם מפלגה או בזיקה למפלגה או לשם קידום מטרה פוליטית או מפלגתית. בית המשפט יכול להחליט גם כי יתרת הפיצוי שנפסקה בתובענה ייצוגית ולא חולקה תינתן לארגון בהתאם לסעיף 19 (ה).מוצע כי גם נאמני הקדש ציבורי יוכלו להגיש תובענות ייצוגיות כ"ארגון" אם הם עומדים בתנאים הקבועים לעיל, בשינויים המחויבים, הגם שעל פי הפסיקה הקדש אינו נחשב כתאגיד. ארגון פטור מהוכחת עילת תביעה אישית לפי סעיף 3. כמו כן, לבית המשפט סמכות להורות כי יתרת הפיצוי בתובענה הייצוגית תינתן לארגון (ראה סעיף 19 (ה)).
להגדרת "בית משפט"
מאחר שהחוק החדש קובע הסדר כולל להגשתן של תובענות כתובענות ייצוגיות, בתחומים הנמצאי םבתחום סמכותו של בית משפט זה או אחר, מוצע לכלול, בנוסף לבתי המשפט המוסמכים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , גם את בית הדין לעבודה ואת בית הדין להגבלים עסקיים. לבתי דין אלו סמכויות גם היום לדון בתובענות ייצוגיות לפי סעיף 11 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד ולפי חוק ההגבלים העסקיים, בהתאמה.
להגדרת "רשות ציבורית" ולתוספת הראשונה
במסגרת הצעת החוק מוצע, כי גם רשות ציבורית המנויה בתוספת הראשונה לחוק תוכל להגיש תובענה ייצוגית בהתאם לחוק.
זאת, מאחר שגופים אלו אמונים על שמירה על אינטרס הציבור ופיקוח על תחומים מסוימים בשוק. כך, מוצע לכלול במסגרת הגדרה זו את הממונה על שוק ההון, הממונה על הגנת הצרכן, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הרשות להגבלים עסקיים, רשם מאגרי המידע, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, והרשות לניירות ערך. רשות ציבורית, כמו ארגון, פטורה מהוכחת עילת תביעה אישית לפי סעיף 3. כמו כן, לבית המשפט סמכות להורות כי יתרת הפיצוי בתובענה הייצוגית תינתן לרשות ציבורית (ראה סעיף 19 (ה)).מוצע להקנות לשר סמכות לשנות את התוספת בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.
הגדרת "תובע מייצג" ו"תובענה ייצוגית"
הגדרות חדשות אשר מטרתן להבהיר מהי תובענה ייצוגית ומה תפקידו של התובע המייצג.
הגדרת"תובענה ייצוגית" כוללת את הרכיבים ההכרחיים לקיומה של תובענה ייצוגית, והם קיומה של קבוצת בני אדם, העדר ייפוי כוח מראש וקיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט.16
סעיף 2: הגשת תובענה ייצוגית
סעיף קטן (א)
כאמור במבוא, תחולתו של החוק המוצע מוגבלת לאותם עניינים המנויים בתוספת השנייה. בעניין זה הועדף מודל הדרגתי שבו יוספו בשלבים עילות, נושאים ותחומים. תפיסת החוק היא שעדיפה בחינה נפרדת של התאמת ההליך לכל תחום בנפרד, תוך בחינה מהותית של מידת קשיי האכיפה שמעורר התחום, אמצעי האכיפה האלטרנטיביים, ועוד. התוספת ניתנת לשינוי על ידי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בתוספת המוצעת נכללו בשלב זה כל התחומים המוכרים כיום,תוך הסרת המגבלות על היקף העילות באותו תחום במקרים המתאימים. כמו כן, הוספה שורה ארוכה שלנושאים ועילות, חלק ניכר מהם בתחום הביטחון הסוציאלי. סעיף קטן (ב)
סעיף קטן זה חוזר על הדרישה המקדמית הקיימת בחוקים הספציפיים (למעט החוק למניעת מפגעי םסביבתיים, שם קבוע סייג לניהול תובענה כייצוגית) לצורך ניהול התובענה כתובענה ייצוגית והיא –אישור בית המשפט, המתבסס על התקיימותם של מספר תנאים.
סעיף קטן (ג)
מאחר שמטרת הצעת החוק היא, בין היתר, להגדיר את היקף העניינים בהם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, מוצע לקבוע במפורש כי תובענה ייצוגית לא תוגש אלא לפי החוק המוצע, ככל שאין בחוק אחר הוראה מפורשת לעניין זה. הוראה זו קובעת את העיקרון לפיו קביעת הסדר תובענות ייצוגיות מצריך חקיקה ראשית או הסמכה מפורשת בה .
נוסח החוק הקיים:
חוק החברות:
210 . אישור בית המשפט "(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה:1) נתקיימו יסודות העילה, ומקום שיסוד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהתובע הראה לכאורה, לענין הנזק, )את נזקו הוא;2) שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה יוכרעו בתובענה; )3) התובענה הייצוגית היא הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין, בשים לב, בין השאר, לגודלה )של הקבוצה;4) ענינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת בידי התובע; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על )החלטה בענין זה.
חוק הגנת הצרכן:
35 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:1) התובענה הוגשה בתום לב: )2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; )4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )17
חוק ההגבלים העסקיים:
46 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט או בית הדין, לפי הענין (בפרק זה - בית המשפט), והוא לא יאשרהאלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )
חוק הבנקאות (שירות ללקוח):
16 ב. אישור בית המשפט "(א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאיםהאלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )
חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:
62 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:
(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית-הדין לעבודה, והוא יאשרה אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:1) התובענה הוגשה בתום לב; )2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, כנסיבות הענין; )4) קיים יסוד להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה;" )
סעיף 3: מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית ובשם מי
בסעיף המוצע נקבע מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית בשם קבוצת בני אדם. פסקה ( 1) חוזרת למעשה, על העיקרון המוכר כיום בחוקים הספציפיים, לפיו נדרשת עילה אישית כתנאי להגשת תובענה ייצוגית. פסקה ( 2) מרחיבה את הקבוע בהסדרים הספציפיים הקיימים כיום, באפשרה, בין היתר, הגשת תובענה ייצוגית גם על ידי המדינה, רשות ציבורית או ארגון בתחום אחת המטרות הציבוריות בהן הוא עוסק,18בכפוף לעמידה ביתר התנאים הקבועים בחוק. זאת, גם כאשר אין להם עילת תביעה אישית. בכך באה לידי ביטוי התפיסה שהתובענה הייצוגית היא כלי לקידום אינטרסים ציבוריים.
נוסח החוק הקיים:
חוק החברות:
207 . תובענה ייצוגית "(א) בסימן זה, "זיקה" - בעלות, החזקה, רכישה או מכירה.(ב) מי שלו עילת תביעה על פי כל דין הנובעת מזיקה לנייר ערך, רשאי לתבוע באישור בית המשפט כאמור בסעיף210 , בשם קבוצה שלכל אחד מן הנמנים עמה עילת תביעה הנובעת מאותה זיקה לנייר ערך."
חוק הגנת הצרכן:
35 א. תובענה ייצוגית "(א) צרכן, או ארגון צרכנים כמשמעותו לפי סעיף 31 (ג) (להלן -התובע), רשאי לתבוע, בכפוף להוראות פרק זה, בשם קבוצת צרכנים בעילה אשר על פיה הוא יכול על פי חוק זה לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר הצרכן רשאי לתבוע בשמו (להלן - תובענה ייצוגית).
חוק ההגבלים העסקיים:
46 א. תובענה ייצוגית "(א) אדם או ארגון צרכנים (להלן - התובע) רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי חוק זה התובע לתבוע בשמו נגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו (להלן -תובענה ייצוגית).
חוק הבנקאות
(שירות ללקוח):16 א. תובענה ייצוגית "(א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31 (ג) לחוק הגנת6 (להלן - התובע), רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול הצרכן, התשמ"א 1981-על פי חוק זה התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו (להלן - תובענה ייצוגית).
חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:
62 א. תובענה ייצוגית "(א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31 (ג) לחוק הגנתהצרכן, התשמ"א 1981- (להלן – התובע), רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו לפי סעיפים 38 ו 39- וכן לפי פרק ה' (להלן –תובענה ייצוגית).
חוק למניעת מפגעים סביבתיים:
10 . תובענה "מי שנפגע או עומד להיפגע ממפגע סביבתי רשאי לתבוע הוצאת צו כאמור בסעיף 2 בשם קבוצת אנשים שנפגעו או עומדים להיפגע מאותו מפגע (להלן – תובענה ייצוגית).
סעיף 4: בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית
הסעיף המוצע קובע כי על המבקש להגיש תובענה ייצוגית להגיש לבית המשפט בקשה לאישור התובענה כייצוגית בצירוף נוסח התובענה. פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה יפורטו בתקנות.
סעיף 5: רישום בפנקס והודעה על הגשת בקשת אישור
פסקה ( 1)
מוצע לחייב את המבקש לנהל תובענה כתובענה ייצוגית לשלוח לפנקס התובענות הייצוגיות המוקם מכוחהחוק המוצע (ראה סעיף 25 ודברי ההסבר לסעיף זה) הודעה בדבר הגשת בקשת האישור. המרשם נועד19ליצור תיאום בין תובענות ייצוגיות באותם עניינים וכן לשמש מקור מידע מרוכז על תובענות ייצוגיות הנגיש לציבור, והכל לאור העובדה שתובענה ייצוגית עוסקת בנושאים הנוגעים לציבור שלם. נוסח החוק הקיים – אין.
פסקה ( 2)
כיום בחלק מההסדרים הספציפיים מופיעה החובה למסור הודעה על דבר הגשת "תובענה ייצוגית" גם למוסד ממוסדות המדינה המפקח על יישום ואכיפת החוק בו מופיע ההסדר. כך הוא, למשל, בחוק ההגבלים העסקיים (לממונה על הגבלים עסקיים), בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (למפקח על הבנקים),בחוק החברות (לרשות לניירות ערך), ובחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (למפקח על הביטוח). כמו כן, כיום קיימת חובה לשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה על הגשת תובענה ייצוגית. במקום ההוראות האמורות מוצע נוסח גמיש אשר מסמיך את השר לקבוע חובת מסירת הודעה לגוף או לבעל תפקיד בתקנות. בדרך זו ניתן יהיה לבחון מעת לעת את הצורך בהעברת הודעות לגופים ולבעלי תפקידים שונים. יוער, כיום נמצא בדיונים השאלה אם ראוי להשאיר על כנו את החיוב בהעברת הודעות שוטפות ליועץ המשפטי לממשלה וליתר הגופים האמורים. יוער סמכות דומה הוקנתה לשר בסעיף 18 (ג)( 1) בנוגע לקביעת הגורם אליו יימסר גם הסדר פשרה אליו.( יגיעו הצדדים (ר' להלן דברי ההסבר לסעיף 18
נוסח החוק הקיים:
חוק החברות:
208 . הודעה "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה;נבעה עילת התביעה מזיקה לנייר ערך שלחברה ציבורית, יודיע על כך התובע גם לרשות ניירות ערך.
חוק הגנת הצרכן:
35 ו. הודעה "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה."חוק ההגבלים העסקיים:46 ו. הודעה "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה.
חוק הבנקאות (שירות ללקוח):
16 ו. הודעה "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ו. הודעה "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח."
סעיף 6: בקשות אישור או תובענות ייצוגיות קודמות
מטרת הסעיף למנוע דיונים כפולים בתובענות ייצוגיות המעלות אותן עילות תביעה. זאת, כדי למנוע כפל דיון ופסיקות סותרות בבתי המשפט (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר860 וכן בג"ץ 6845/00 ניב איתנה ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ,(1) קפלן ואח', תקדין עליון 200220663 , אם כי שם דובר במקרה בו הוגשה לבית הדין לעבודה תובענה בעניין שהיה תלוי ועומד ,( נו( 6במסגרת עתירה לבג"צ).הסעיף מטיל חובה על מגיש בקשה לניהול תובענה כתובענה ייצוגית לבדוק בפנקס אם קיימת בקשה לאישור או תובענה ייצוגית שעולות בהן אותן שאלות של עובדה או משפט, כולן או חלקן, בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה. מוצע להסמיך בית משפט, אשר מצא כי הוגשה כבר תובענה ייצוגית או בקשה לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין, להורות על העברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה התובענה הקודמת או הבקשה הקודמת לאישור הגשת התובענה. בהקשר זה מוצע ליצור הבחנה בין מקרה בו טרם אושרה התובענה הייצוגית לבין מקרה בו היא אושרה ומתנהלת ככזו בפני בית המשפט. במקרה הראשון, מוצע כי לבית המשפט אליו הועבר הדיון תהא סמכות להכריע אם למחוק את הבקשה המאוחרת, לצרפה אל הבקשה המוקדמת או להורות על החלפת הבקשה המוקדמת במאוחרת. זאת, בין היתר, מאחר שבשלב זה, טרם הכריע בית המשפט אם ראוי לדחות הבקשה המוקדמת או לקבלה. הגישה לפיה יש להעדיף בכל מקרה את הבקשה שהוגשה ראשונה בזמן, אינה ראויה, והקריטריון הכרונולוגי אינו יכול לשמש קריטריו ןמכריע מקום שבו ברור, מתוך השוואת שני ההליכים, כי לשני בזמן יש יתרון איכותי על פני ההליך הראשון, למשל מבחינת טיב הייצוג, מיהות התובע ודיות התובענה.לעומת זאת, כאשר אושרה הבקשה המוקדמת והיא כבר נדונה בפני בית המשפט כתובענה ייצוגית, בית המשפט הכריע כי התובענה שבה הוא דן ראויה, לפחות לכאורה, להידון כתובענה ייצוגית ולפיכך, ראוי כיב רירת המחדל תהיה מחיקתה של בקשת האישור המאוחרת. עם זאת, ראוי כי לבית המשפט יהיה שיקול דעת להורות אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.בית המשפט יפעיל סמכויות אלו רק לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין זה. נוסח החוק הקיים: אין.
סעיף 7: אישור בית המשפט
סעיף קטן (א)
סעיף קטן זה קובע את התנאים המקדמיים לאישור התובענה כייצוגית על ידי בית המשפט. החוקים הספציפיים נוקטים ניסוחים שונים ולא אחידים, ומוצע לאחד ביניהם. בהקשר זה, נוסח חוק החברות היווה את הבסיס להוראה המוצעת.( פסקה ( 1פסקה זו מתייחסת להוכחת העילה הנדרשת בשלב האישור. הוכחת העילה מתייחסת לצד המשפטיו העובדתי, והיא נעשית על בסיס טענות התביעה וההגנה, בשונה מהליך של סילוק על הסף, אשר נבחן עלי סוד כתב התביעה בלבד וללא בדיקה של נכונות הטענות העובדתית הכלולות בתביעה (רע"א 6567/971627 ). ההוכחה הנדרשת כאן היא ברמה "לכאורית". ,(2) בזק נ' עיזבון המנוח אליהו גת, תק-על 98ההסדר המוצע שומר, למעשה, על רמת ההוכחה הנדרשת כיום בחוקים הספציפיים. אשר להוכחת הנזק,בדומה להוראות הקיימות כיום בחלק מההסדרים הספציפיים, הנוסח המוצע מבהיר, כי התובע אינו נדרש להוכיח את נזקם של כל חברי הקבוצה בשלב הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, שכן בפועל דרישה כאמור הייתה חוסמת אפשרות של הגשת תביעות ייצוגיות בעילות מסוג זה. כאשר התובע21הוא גוף ציבורי או ארגון, מאחר שגוף וארגון אינם סובלים מנזק בדרך כלל, די בכך שיראה לכאורה, לעניןהנזק, כי נגרם נזק לאחד מחברי הקבוצה .
נוסח החוק הקיים:
חוק החברות:
210 . אישור בית המשפט "(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה:1) נתקיימו יסודות העילה, ומקום שיסוד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהתובע הראה לכאורה, לענין הנזק, )את נזקו הוא;"חוק הגנת הצרכן:35 א. תובענה ייצוגית "…(ב) מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם נזק לצרכן."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 .א תובענה ייצוגית "…(ב) מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 א. תובענה ייצוגית "(ב) מקום שעילת התובענה הייצוגית, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק."( פסקה ( 2
בנוסח זה נקבעה הדרישה לקיומן של שאלות משותפות של עובדה או משפט, המשותפות לקבוצה כדרישה עצמאית, בנפרד משאלת סיכויי התובענה. זאת, בהבדל מסוים מהנוסחים הקיימים כיום במרבית ההסדרים הספציפיים. פסקאות אלה חוזרות על התנאים המופיעים בהסדרים הספציפיים. הנוסח הקיים בחקיקה הישראלית בהקשר זה הוא "עובדה ומשפט". מוצע שהתנאי יהיה חלופי ולא מצטבר. לדוגמא, די שיהיו מספיק שאלות משפטיות משותפות כדי שהתובענה תתנהל כייצוגית .יוער, כי לאור הגדרת "קבוצה" בסעיף 2, על התובע להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט כבר בשלב זה לקיומן של תת-קבוצות ולשאלות המשותפות להן (להבדיל מהקבוצה הגדולה).
נוסח החוק הקיים:
חוק החברות:
210 . אישור בית המשפט"(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה:2) שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה יוכרעו בתובענה;" )
חוק ההגבלים העסקיים:
46 ב. אישור בית המשפט "22הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט או בית הדין, לפי העניין (בפרק זה – בית המשפט), והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע כי נתקיימו התנאים האלה:…2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;"חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ב. אישור בית המשפט "(א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:…2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;"חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:…2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית )לטובת הקבוצה;"( פסקה ( 3פסקה זו חוזרת על התנאי המופיע בהסדרים הספציפיים, תוך פירוט הקריטריונים שעל בית המשפט לתקנות האמריקאיות. מטרת הדרישה המופיעה (b)23 להביא בחשבון. תנאי דומה מופיע גם בתקנה בפסקה זו היא לשקף את העובדה שבמכשיר התובענות הייצוגיות, לאור אופיו, ייעשה שימוש רק כאשרהוא מהווה הדרך היעילה וההוגנת ביותר בנסיבות העניין. כך, ייתכנו מצבים בהם יהיו דרכים יעילות אוהוגנות יותר למול ניהול התובענה בדרך של תובענה ייצוגית, כגון: הגשת תביעות נפרדות או מתן סעדמספק בהליך "רגיל". תובענה ייצוגית תיחשב בדרך כלל כדרך היעילה וההוגנת ביותר כאשר מספרם הרבשל חברי הקבוצה גורר חוסר יכולת מעשית לצרף את כולם כבעלי דין.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:210 . אישור בית המשפט "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה: (I)…3) התובענה הייצוגית היא הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין, בשים לב, בין השאר, לגודלה )של הקבוצה;"חוק הגנת הצרכן:35 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:…2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )233) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;" )חוק ההגבלים העסקיים:46 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט או בית הדין, לפי הענין (בפרק זה - בית המשפט), והוא לא יאשרהאלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )…3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;"חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ב. אישור בית המשפט "(א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאיםהאלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )…3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )…3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת )בנסיבות הענין;"חוק למניעת מפגעים סביבתיים:11 . סייג לתובענה ייצוגית "(א) בית משפט רשאי להורות שתובענה שהוגשה לפי סעיף 10 לא תנוהל כתובענה ייצוגית אם שוכנע שנתקיים אחדמאלה:…2) גודלה של הקבוצה אינו מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )…(ב) בית משפט רשאי להתנות ניהול תובענה כתובענה ייצוגית בתנאים הנראים לו ראויים כדי להבטיח הליך הוגןויעיל, לצורך הכרעה בשאלות המשותפות לכל המעונינים."חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית-הדין לעבודה, והוא יאשרה אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:…2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית; )3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, כנסיבות הענין;" )24( פסקה ( 4פסקה זו חוזרת על הדרישה המופיעה בהסדרים הספציפיים בדבר הולמות התובע המייצג, ומבהירה כיהדרישה שבמסגרת בחינת הולמות הייצוג מתייחסת גם אל בא כוחו של התובע המייצג. כידוע, פעמיםרבות עורך הדין הוא שיוזם ומנווט את התובענה הייצוגית, ולא התובע. כך גם פירשו בתי המשפטהפדרליים בארה"ב את תנאי הולמות הייצוג (רז ולוטן, בעמ' 175 ). למעשה, כיום גם בתי משפט בישראלבוחנים במסגרת תנאי זה לעתים גם את עורך דינו של התובע (ר' לדוגמא, ת.א. (ת"א) 1252/92 , אנליסט.( אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות ( 1986 ) בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם), בעמ' 13-14בנוסף, מוצע כי במסגרת בחינת הולמות הייצוג יתייחס בית המשפט לתום ליבם של התובע המייצג ובאכוחו. בחוקים הספציפיים מופיע מבחן תום הלב לעיתים כמבחן שלילי, היינו, בית המשפט הוסמך שלאלאשר הגשתה של תובענה ייצוגית אם מצא כי היא הוגשה שלא בתום לב. תכליתה של דרישת תום הלבשימשה את בתי המשפט לצורך פסילתן של תביעות סרק. מאחר ודרישת תום הלב נוגעת לשאלת הולמותהייצוג, בנוסח המוצע היא נכללת במסגרת בחינת הולמות הייצוג.( יוער, כי במקום שבו ראוי כי התובענה כשלעצמה תתנהל כייצוגית, לבית המשפט הוקנתה (בסעיף 8סמכות לאשר הבקשה תוך הבטחת מתן ייצוג הולם לקבוצה, לרבות בדרך של צירוף תובע או החלפתו.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:210 . אישור בית המשפט "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה:…4) ענינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת בידי התובע; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על )החלטה בענין זה.(ב) בית המשפט לא יאשר את התובענה הייצוגית אם מצא כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב."חוק הגנת הצרכן:35 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:1) התובענה הוגשה בתום לב; )…4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )חוק ההגבלים העסקיים:46 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט או בית הדין, לפי הענין (בפרק זה - בית המשפט), והוא לא יאשרהאלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:…4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ב. אישור בית המשפט "(א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאיםהאלה:25…4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ב. אישור בית המשפט "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:…4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה." )חוק למניעת מפגעים סביבתיים:11 . סייג לתובענה ייצוגית "(א) בית משפט רשאי להורות שתובענה שהוגשה לפי סעיף 10 לא תנוהל כתובענה ייצוגית אם שוכנע שנתקיים אחדמאלה:1) התובענה הוגשה שלא בתום לב; )…3) קיים יסוד סביר להניח כי התובע אינו מייצג בדרך הולמת את ענינם של כל חברי הקבוצה;" )חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית-הדין לעבודה, והוא יאשרה אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:…4) קיים יסוד להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה;" )סעיף קטן (ב)בעוד שסעיף קטן (א) קובע את תנאי סף לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, קובע סעיף קטן זה את שיקולהדעת שמפעיל בית המשפט בהחלטת האישור. בהקשר זה מוצע, שבית המשפט יביא בחשבון גם את מידתהחשיבות הציבורית של בירור התובענה. במסגרת שיקול זה, ולאור אופיין של התובענות הייצוגיותומטרתן, יוכל בית המשפט להביא בחשבון את הצורך במניעת ניצול לרעה של כוח כלכלי וחיזוקן שלקבוצות חלשות. שיקול זה מתרכז בבחינת העילה שביסוד התובענה הייצוגית. בהצעה זו, יש חידוש למולההסדרים הספציפיים. שיקול זה עשוי להשפיע בדרך של בדיקה מקלה של התנאים מקום שיש חשיבותציבורית מרובה בתובענה, או לכיוון של הימנעות מאישור משיקולים של חשיבות ציבורית. הפעלת שיקולהדעת בהתאם לקריטריון זה עשוי לקדם את התמקדות התובעים הייצוגיים בתביעות שיש בהן חשיבותציבורית ואת קידומן של אלו על ידי בית המשפט.סעיף קטן (ג)סעיף קטן זה קובע את המועד הרלבנטיל התגבשות העילה, לפיו תוגדר קבוצה מיוצגת לאחר האישור.הקבוצה כוללת כל אדם שיכול לתבוע בשמו בעילת התובענה עד למועד החלטת בית המשפט אם לאשרהתובענה כייצוגית. עם זאת, ההגדרה מקנה לבית המשפט סמכות לצרף לקבוצה כל אדם נוסף, עד למועדשייקבע על ידו.26סעיף 8: הוראות בדבר מתן ייצוג הולםהוראה חדשה במסגרתה מוצע להקנות לבית המשפט סמכות להחליף את מי שהגיש בקשה לאישורהתובענה כתובענה ייצוגית במקרה בו העילה היחידה בגינה לא ניתן לקבל את הבקשה היא אי הולמותהתובע או בא כוחו לייצג את חברי הקבוצה.נוסח החוק הקיים: איןסעיף 9: אישור בשינוייםמטרת ההוראה הנה להבהיר כי לבית המשפט הסמכות לאשר את ניהול התובענה כתובענה ייצוגיתבשינויים או בתנאים ככל שייראה לו ראוי להבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית. לביתהמשפט סמכות להורות במסגרת זו על פיצול הקבוצה לתתי-קבוצות, וכן להורות על מינוי תובע מייצגלתת-קבוצה זו או אחרת.ההתייחסות לפיצול הקבוצה לתת-קבוצות ומינוי תובע מייצג לתת-קבוצה קיימת בחקיקה באוסטרליהClass - במחוז אונטריו בקנדה (סעיף 5 ל ,(Federal Court of Australia Act, 1976 - ל R - 33 ו Q (סעיףClass Proceedings Act - ובמחוז בריטיש קולומביה בקנדה (סעיף 6 ל ,(Proceedings Act, 1992.([RSBC 1996]נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 10 : הגשת תביעה אישיתמוצע לקבוע במפורש כי אם בית המשפט אינו מאשר את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית בשל הסיבותהמנויות בסעיף 7, וכן במקרה בו מאשר בית המשפט לתובע המייצג להסתלק מהתובענה הייצוגית אומהבקשה להגיש תובענה כייצוגית לפי סעיף 17 , יוכל אותו אדם להגיש את תביעתו כתביעה אישית. בכך,ניתן מענה לשאלה אם המחיקה של בקשת האישור מותירה אחריה תביעה אישית מבלי שהתובע נוקטבצעד של הגשת תובענה, או שמא יש להגיש תובענה אישית. ההצעה בוחרת במפורש באפשרות השנייה.יודגש, כי תקופת הזמן שבין הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לבין דחייתה לא תבוא במניןתקופת ההתיישנות של המבקש להגיש תובענה אישית באותה עילה, וזאת לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות,. התשי"ח 1958-נוסח החוק הקיים: אין.27סעיף 11 : החלטה בדבר אישור הבקשה( פסקה ( 1מוצע לחייב את בית המשפט לפרט בהחלטה המאשרת את ניהול התובענה כתובענה ייצוגית את הסעדיםהנתבעים בתובענה וכן את הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה והגדרת תתי-קבוצות, אם ישנן.הפרטים שקובע בית המשפט בהחלטת האישור מגדירים את היקף מעשה בית הדין שייצור ההליך.בחוקים הקיימים, נדרשה הגדרת הקבוצה בלבד. הנוסח המוצע דורש גם הגדרת הסעדים שלגביהןמאושרת הגדרת התובענה כייצוגית, כאשר בית המשפט נדרש בהחלטת האישור לתת דעתו על ההצדקהשל ניהול תובענה ייצוגית לגבי כל אחד מהסעדים המבוקשים.( פסקה ( 2מוצע לסמיך את בית המשפט להורות על פרסום הודעה בדבר אישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית.הפרסום נועד ליידע את חברי הקבוצה בדבר האישור כדי ליתן להם האפשרות להודיע על רצונם שלאלהימנות על חברי הקבוצה בהתאם לסעיף 14 . הוראה דומה קיימת בהסדרים הספציפיים.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:211 . הגדרת הקבוצה "(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורהלתובע על אופן פרסום החלטתו."חוק הגנת הצרכן:35 ג. הגדרת הקבוצה "(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה עלאופן פרסום החלטתו."חוק ההגבלים העסקיים:46 ג. הגדרת הקבוצה "(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה הייצוגיתויורה על אופן פרסום החלטתו."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ג. הגדרת הקבוצה "(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה עלאופן פרסום החלטתו."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ג. הגדרת הקבוצה "(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה עלאופן פרסום החלטתו."חוק למניעת מפגעים סביבתיים:12 . הגדרת הקבוצה והודעה "(א) משהוגשה תובענה ייצוגית, יגדיר בית המשפט תחילה את הקבוצה, ויודיע לחברי הקבוצה על הגשת התובענהבהמצאה אישית, או במידה שהמצאה אישית אינה מעשית, במודעה פומבית כפי שייראה לבית המשפט."28חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ד) אישר בית-הדין את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר תחילה את קבוצת העובדים שבשמה תוגשהתובענה ויורה על אופן פרסום החלטתו."סעיף 12 : שינוי או ביטול החלטת האישורמוצע לאפשר לבית המשפט לשנות או לבטל את ההחלטה בדבר אישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית,אם נוכח לאחר קבלת החלטת האישור ועד לשלב ההכרעה בתובענה הייצוגית, כי לא מתקיימים תנאיהסף הקבועים בסעיף 7. עם זאת, מוצע כי בית המשפט לא יוכל לבטל את החלטת האישור רק משום2) או משום שלא נגרם לו נזק כנדרש בסעיף ) שנוכח שאין לתובע עילת תביעה אישית כנדרש בסעיף 37(א)( 1). סייגים אלה משקפים את חשיבות ההיבט הציבורי שבהליך תובענות ייצוגיות לעומת ההיבטהאישי. על כן, לא יבוטל אישור רק משום שחדלה להתקיים מבחינת התובע עילת תביעה אישית.החליט בית המשפט כאמור, התובע אינו מנוע מלנהל התובענה כתובענה אישית. היתה עילת הביטול אוהשינוי הולמות הייצוג, יוכל ארגון, גוף ציבורי או חבר קבוצה אחר לבקש מבית המשפט לנהל התובענהכתובענה ייצוגית בשם הקבוצה בגין אותן עילות, כולן או חלקן (סעיף 8). מטרת הסעיף היא לאפשר בירורשל תובענה ייצוגית ראויה, גם כאשר נמצא פגם בייצוג. לבית המשפט גמישות תוך התחשבות בחבריהקבוצה המיוצגים בתובענה. הליך כזה של ביטול או שינוי החלטה, בניגוד להליך של דחיית התובענההייצוגית, אינו יוצר מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה לגבי עילות התובענה. מוצע, כי בטרם ייתן ביתהמשפט החלטה כאמור, יאפשר לתובע המייצג להשמיע טענותיו.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 13 : פרסום הודעות לחברי הקבוצהמוצע לקבוע סעיף כללי לגבי פרסום הודעות לחברי הקבוצה, אשר יחול על כל המקרים בהם נדרש פרסוםכאמור, בין אם הפרסום נדרש לפי החוק ובין אם בית המשפט החליט מיוזמתו על פרסום לשם הבטחתניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל. הסעיף מונה שיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר הואAustralian Law Reform Commission, Grouped, report ) מחליט על אופן הפרסום. דו"ח אוסטרליהמליץ לקבוע הנחיות ברורות יותר בנוגע לפרסום (no. 46 (1989) Proceedings in the Federal Courtההודעות, תוכן ההודעות והוצאות הפרסום. הוראה דומה קיימת בחוקים של המחוזות בריטישקולומביה ואונטריו בקנדה. מוצע לקבוע בתקנות הוראות מפורטות לגבי צורת הפרסום. כמו כן, מוצעלהקנות לבית המשפט סמכות לקבוע על מי יוטלו האחריות לפרסום והוצאות הפרסום. לגבי סעיף קטן (ג)– נקבעה עדיפות למסירת הודעה באופן אישי מקום שהדבר סביר ומעשי, וכך מנחה החוק המוצע את בתיהמשפט לשנות מהנוהג שהשתרש להסתפק בפרסום בעיתונות גם מקום שיש בין הנתבע לקבוצה המיוצגתהתכתבות שוטפת (כגון משלוח חשבונות בדואר).נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 14 : יציאה מן הקבוצהלמעט חוק למניעת ) opt-out ההוראה חוזרת על ההסדרים בחוקים הספציפיים, שבהם המתכנות היא שלואומנם, גם בחוק המוצע "דרך המלך" לעניין הגדרת .(opt-in מפגעים סביבתיים, שבו המתכונת היא של29היינו, כי בקבוצה ייכלל כל מי שעונה להגדרתה על ידי בית ,opt-out הקבוצה בתובענה ייצוגית היא שלהמשפט, כל עוד לא הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות על הקבוצה האמורה.בנוסף, מוצע לקבוע באופן מפורש כי אדם אשר הודיע על רצונו שלא להימנות על הקבוצה, תקופתההתיישנות של תביעתו האישית הנובעת מאותה עילת תובענה נשוא התובענה הייצוגית, לא תסתייםבטרם חלפו ששה חודשים מיום הודעתו על פרישתו מהקבוצה. הסדר זה בא להגן על חברי קבוצהפוטנציאליים, אשר ייתכן והסתמכו על כך שמנגנון התובענה הייצוגית ימצה את זכותם, אך בשל סיבותשונות, העדיפו בסופו של דבר לנהל את התובענה האישית שלהם בנפרד. התקופה של שישה חודשיםנקבעה מתוך רצון שלא להאריך את תקופת ההתיישנות מעבר לתקופה המקורית אלא במידה ההכרחיתלהגנה על עניינו של המבקש לפרוש. גישה דומה הובעה על ידי הועדה לחקיקה אחידה בארה"ב (הגנהUniform - דומה על תביעותו האישית של הפורש מהקבוצה מפני התיישנות תביעתו הומלצה בסעיף 18 לLaw Commissioners' Model Class Actions (Act) (Rule) 1976 Act as officially changed to a.(Model Act in 1987נוסח החוק הקיים:חוק החברות:211 . הגדרת הקבוצה "(ב) יראו את מי שנמנה עם הקבוצה כפי שהוגדרה בידי בית המשפט כמי שהסכים להיכלל בקבוצה, אלא אם כןהודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, וזאת בתוך שישים ימים מיום פרסומה של החלטת ביתהמשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעם מיוחדלכך."חוק הגנת הצרכן:35 ג. הגדרת הקבוצה "(ב) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אםכן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטתבית המשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעםמיוחד לכך."חוק ההגבלים העסקיים:46 ג. הגדרת הקבוצה "(ב) יראו מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כןהודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות עם הקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה שלהחלטת בית המשפט;בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראהטעם מיוחד לכך."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ג. הגדרת הקבוצה "(ב) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אםכן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות עם הקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה שלהחלטת בית המשפט;בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראהטעם מיוחד לכך."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:3062 ג. הגדרת הקבוצה "(ב) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אםכן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות עם הקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה שלהחלטת בית המשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראהטעם מיוחד לכך."חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ה) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית הדין כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כןהודיע לבית הדין על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית הדין."סעיף 15 : תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפותסעיף קטן (א)מוצע, כי יינתן לבית המשפט שיקול דעת לקבוע, בנסיבות מיוחדות, שמנגנון ההשתייכות לקבוצה יהיהלפיו רק חבר אשר הביע במפורש את רצונו להיכלל בקבוצה כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט, ,opt-in שלייכלל בה. בכך מציע החוק פתרון למקרים שבהם יש הצדקה לריכוז התביעות וניהולן, אך פיקצייתההסכמה אינה מספקת. השיקולים העשויים להטות את הכף לטובת דרך זו הם, בין היתר, קיומה שלאפשרות סבירה שיוגשו תביעות אישיות בעילות התובענה הייצוגית, כולן או חלקן, על ידי חלק ניכרמחברי הקבוצה; האפשרות לזהות, לאתר וליידע את חברי הקבוצה בדבר התובענה הייצוגית וכן היותעילת התביעה לפיצוי על נזקי גוף או תביעה לסכום כסף ניכר לכל אחד מחברי הקבוצה.קיומו של מכשיר התובענות הייצוגיות חשוב גם כאשר נזקו האישי של כל אחד מחברי הקבוצה הואמשמעותי, שכן במקרה כזה אם יגיש כל אחד מהתובעים הפוטנציאליים תובענה עצמאית, עלול הדברלהביא לעומס על המערכת ולסכנה של פסיקות סותרות. כמו כן, מכשיר התובענה הייצוגית יאפשר גםבמקרים כאלה, לתובעים הפוטנציאליים להתגבר על הנחיתות הדיונית אל מול הנתבע שמוחזק כגוף חזק.opt-in ורב אמצעים. כדי לאפשר צביעות אלו, מוצע מנגנון שלאינה מספקת מענה הולם לריכוזה opt-out בספרות הובעה זה מכבר העמדה כי תובענה ייצוגית מסוגולהסדרתה של תביעה המונית בה שיעור תביעתו של התובע היחיד הוא משמעותי (ראה ס' גולדשטיין וט'( פישר "יחסי הגומלין בין תביעות המוניות לתובענות ייצוגיות: היבטים בסדרי דין" משפטים לד( 1.( תשס"ד, ע' 21נוסח החוק הקיים:חוק למניעת מפגעים סביבתיים:12 . הגדרת הקבוצה והודעה "(ב) רואים את התובענה כאילו הוגשה בשם כל מי שנמנה עם קבוצת האנשים האמורה, ובלבד שהביע בכתב אתרצונו להצטרף לתובענה."סעיף קטן (ב)רק לאחר ששמע את התובע המייצג ואת opt-in מוצע כי בית המשפט יקבע כי המנגנון יהיה מנגנון שלהנתבע.נוסח החוק הקיים – אין31סעיף קטן (ג)בדומה להגנה מפני התיישנות הניתנת לפורש מן הקבוצה לפי סעיף 14 (א), מוצע לקבוע באופן מפורש כילא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם ,opt-in אם החליט בית המשפט על מנגנון שלהנובעת מאותה עילה נשוא התובענה הייצוגית אשר לא הודיע על רצונו להיכלל בקבוצה. זאת, לפנישחלפה חצי שנה מהמועד האחרון בו היה עליו להודיע על רצונו להיכלל בקבוצה. מטרת הסעיף היא, ביןהיתר, להגן על אותם חברי קבוצה פוטנציאליים אשר יכול להיות שהסתמכו על כך שמנגנון התובענההייצוגית שימצה את זכותם, אך בשל סיבות שונות, למשל, החלטה של בית המשפט שניהול התובענהלא תואם את ציפיותיהם, יעדיפו לנהל תובענה אישית. יכול להיות שאותם חברי ,opt-in ייעשה בדרך שלקבוצה יעדיפו לנהל את תביעתם באופן אישי, בגלל שהמנגנון אשר אושר בסופו של דבר על ידי ביתהמשפט היה מנגנון שונה, כמו גם בשל שינויים אחרים עליהם החליט בית המשפט לפי סעיף 9. הסדר זהחורג מסעיף 16 לחוק ההתיישנות, התשי"ח 1958- , שם קבועה תקופה נוספת של שנה לאחר שחלפהתקופת ההשהיה.נוסח החוק הקיים: איןסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)מוצע להסמיכו להטיל על חברי הקבוצה ,opt-in אם החליט בית המשפט על ניהול התובענה על דרך שלהוצאות בסכום מקסימאלי שייקבע, ובתנאים שייקבעו. הטעם הנעוץ בהקניית סמכות זו לגבי תובענותהוא שבתובענות אלה הביעו חברי הקבוצה באופן מפורש ואקטיבי את רצונם opt-in ייצוגיות מסוגלהיכלל בתובענה, כמי שיפיקו תועלת אם התובענה תתקבל. לפיכך, מוצע כי ישאו בסיכונים הכרוכיםבדחיית התובענה. יודגש, כי הוראה זו מאזנת בין הפגיעה הנגרמת לנתבע – שהנה בלתי נמנעת בהליך שלתובענה ייצוגית – לבין הפגיעה שהיתה נגרמת לחברי הקבוצה אילו היה עליהם למצות את הדין עםהנתבע באמצעות הגשת תובענה אישית.בהחלטת האישור, על בית המשפט לקבוע את היקף ההוצאות שיכול שיוטלו על חבר קבוצה שיצטרף,וזאת בדרך של קביעת סכום או בדרך של קביעת שיעור או ציון האפשרות של קביעה מאוחרת. בדרך זו,יועמד כל חבר קבוצה פוטנציאלי השוקל אם להצטרף לקבוצה אם לאו על הסיכון של נשיאה בהוצאות לוהוא חשוף.כדי ליידע את חברי הקבוצה הפוטנציאליים בדבר החלטותיו של בית המשפט מן הראוי שאלו יפורסמו. בהתאם לסעיף 13נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 16 : השתתפות חבר קבוצה בניהול תובענהמוצע לאפשר השתתפות של חברי קבוצה שאינם בעלי הדין המייצגים בניהול התובענה במקריםמתאימים, כגון על דרך של קביעת נציגות חברי קבוצה שתוכל להביע טוב יותר את עמדת הקבוצה. ביתהמשפט יידרש ליתן הוראות לעניין אופן ההשתתפות כדי למנוע פגיעה ביעילות הדיון. במסגרת זו לביתהמשפט סמכות להטיל הוצאות על חבר קבוצה המשתתף בניהול תובענה ייצוגית. סעיף זה מבוסס על32ושל אונטריו (סעיף (Class Proceedings Act [RSBC 1996] - החוק של בריטיש קולומביה (סעיף 15 ל.(Class Proceedings Act, 1992 - 14 לנוסח החוק הקיים – אין.סעיף 17 : הסתלקות תובע מייצג מהתובענה הייצוגיתסעיף זה מסדיר הסתלקות תובע מייצג מניהול התובענה הייצוגית. הסעיף מחייב את התובע המייצג לקבלאישור מבית המשפט להסתלקותו. בית המשפט יבחן את הטעמים להסתלקות, ואם ההסתלקות נעשיתמטעמים כשרים. הסעיף חוזר על הקבוע בהסדרים הספציפיים ומוסיף עליהם, כפי שיפורט להלן.סעיף קטן (א)מוצע לקבוע במפורש כי התובע ובא כוחו אינם יכולים להסתלק מבקשת אישור תובענה כתובענה ייצוגיתאו מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט. בנוסף, מוצע לקבוע במפורש כי התובע ובא כוחו לאיקבלו כל טובת הנאה מהנתבע או מכל אדם אחר בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט.בחוקים הספציפיים לא נקבע הדבר במפורש, ובכמה מקרים נעשו הסכמים מוקדמים כאלה באופן שהיהבו כדי לעורר חשש לפגיעה בקבוצה. הסעיף נועד למנוע עשיית שימוש בבקשה לאישור תובענה כתובענהייצוגית כאמצעי להפקת רווח אישי ללא תועלת לקבוצה.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:213 . הסדר או פשרה "(א) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא ייעשו הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק הגנת הצרכן:35 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק ההגבלים העסקיים:46 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק למניעת מפגעים סביבתיים:13 . הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם הנתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ו) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית-הדין לעבודה."33סעיף קטן (ב)מוצע כי בית המשפט יורה על פרסום הודעה בהתאם לסעיף 13 במקרה בו ביקשו כל התובעים או באיכוחם להסתלק מבקשת אישור. זאת, כדי ליידע את חברי הקבוצה אשר הסתמכו על כך שהוגשה בשמםתובענה ייצוגית על דבר בקשת התובעים המייצגים להסתלק. הוראה דומה קיימת גם לגבי פרישתם שלכל התובעים המייצגים או באי כוחם להסתלק מתובענה ייצוגית שאושרה הגשתה ככזו (ראה סעיף קטן(ג)( 2) להלן).סעיף קטן (ג)פסקה ( 1) – הסעיף מאפשר את המשך ניהולה של התובענה הייצוגית על ידי תובע מייצג אחר, אם קייםכזה, במקרה שאישור להסתלקות התובע המייצג ניתן. במקרה בו הוגשה התובענה הייצוגית על ידי תובע.( מייצג אחד והוא מבקש להסתלק מן הייצוג, יחולו הוראות סעיף קטן ( 2פסקה ( 2) – סעיף זה מסדיר מצב בו כל התובעים המייצגים בתובענה הייצוגית הסתלקו מן הייצוג.במקרה כזה, מוצע כי בית המשפט יורה על פרסום בקשת ההסתלקות, כדי ליידע את חברי הקבוצה בדברההסתלקות ולאפשר לחבר קבוצה אחר, לרשות ציבורית או לארגון להחליף את התובע הייצוגי. מדובר עלתובענה שאושרה זה מכבר כתובענה ייצוגית, ומחיקתה תהווה בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדיםלשווא, על אף שכבר נבחנה התובענה ונמצאה ראויה לניהול כייצוגית. במקרה שהוגשה בקשה כאמוריבחן בית המשפט את התקיימות תנאי הסף של הולמות הייצוג, הן של המבקש והן של בא כוחו בהתאם.( לקבוע בסעיף 7(א)( 4אם לא הוגשה בקשה להחלפת התובע המייצג שהסתלק, מוצע כי בית המשפט ימחק את התובענה. הייצוגית, על כל המשתמע מכך והודעה על כך תפורסם לפי סעיף 13סעיף 18 : הסכם ליישוב סכסוךמטרת הסעיף המוצע היא להסדיר מקרים בהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר אופשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצגלבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה,במצבים בהם מושג הסכם פשרה נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים שלהקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה (ר' לדוגמא המקרה,(1) בת.א. 2560/01 דני בירנבוים ואח' נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ, תקדין מחוזי 2003עמ' 5671 ). הוראת הסעיף חוזרת על הקבוע בהסדרים הספציפיים, אך מרחיבה במובן זה שקובעתשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לאשר הסדר כאמור. מוצע, כי בית המשפט יתייחסבאופן ספציפי לעיקרי התובענה, לרבות הסעדים שנתבעו בתובענה, למול עיקרי ההסדר, סכום הפיצוי אומהות הסעד והמפתח לחלוקתו בין חברי הקבוצה, וכן לתועלת האישית אשר מפיקים התובע המייצג ובאיכוחו.סעיף קטן (א)מוצע, כי לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך (הסדר) בתובענה ייצוגית אלא באישור בית המשפט. ההגבלהחלה הן על השלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית והן על שלב הדיון בתובענה עצמה.סעיף קטן (ב)34מוצע לקבוע במפורש כי הסדר אינו יכול לכלול הסדר גמול לתובע או שכר טרחת עורך דין, אלא ששני אלוייקבעו על ידי בית המשפט. זאת, כדי למנוע ניגוד עניינים בין האינטרסים של הקבוצה לבין האינטרסיםשל עורך הדין והתובע המייצג ולמנוע ניצול לרעה של ההליך.סעיף קטן (ג)כדי לאפשר פיקוח יעיל על הסדרי פשרה, מוצע, כי בית המשפט יבחן, ראשית לכל, האם יש טעמים לדחותאת ההסדר על הסף, למשל משום שברור על פני הדברים כי יש בו כדי לפגוע באינטרסים של חבריהקבוצה. אם הגיע למסקנה שאין לעשות כן – יורה על פרסום הודעה על פרטי ההסדר וכן על משלוחהודעה לפנקס, ליועץ המשפטי לממשלה, לכל גוף או בעל תפקיד שיקבע השר וכן לכל אדם שבית המשפטימצא לנכון לשלוח לו הודעה על ההסדר.מוצע לאפשר לחברי הקבוצה, ליועץ המשפטי לממשלה ולכל אדם המעוניין בדבר להגיש, בתוך המועדשיקבע בית המשפט, ושלא יפחת מ 45- ימים, התנגדות מנומקת בכתב להסדר כדי שבפני בית המשפטתהיה תמונה מלאה של השלכות ההסדר על הצדדים, על חברי הקבוצה, ועל הציבור בכללותו בבואולהחליט אם לאשר את ההסדר (ר' סעיף קטן (ד) להלן).סעיף קטן (ד)מוצע לקבוע באופן מפורש כי בית המשפט יוכל לאשר הסדר פשרה רק אם נוכח כי ההסדר המוצע הואראוי, הוגן וסביר. לצורך כך, מוצע כי בית המשפט יקבל חוות דעת מומחה בתחום התובענה, למעט אםראה טעמים מיוחדים שלא להידרש לחוות דעת כאמור. בנוסף, לשם הבטחת פיקוח יעיל והוגן על הסדריפשרה, מוצע כי החלטתו של בית המשפט תהיה מנומקת ותתייחס, בין היתר, לשיקולים המופיעיםבפסקה ( 3) וכי יפורטו בה, בין היתר, הפרטים המופיעים בפסקה ( 2) המוצעת.סעיף קטן (ה)מוצע, כי לבית המשפט תהיה סמכות להתנות אישור ההסדר בכל תנאי שייראה לו דרוש לשם הגנה עלעניינם של חברי הקבוצה ושל הציבור, לשם הבטחת אכיפת הדין ולשם פיקוח על ביצוע ההסדר. זאת,לאור אופיו של ההסדר ואופייה של התובענה כתובענה ייצוגית.סעיף קטן (ו)כדי ליידע את חברי הקבוצה בדבר החלטת בית המשפט בבקשה לאישור ההסדר, מוצע כי ההחלטהתירשם בפנקס ותפורסם באותו אופן שבו פורסמה הבקשה לאישור וכן בכל דרך אחרת או נוספת שיקבעבית המשפט.סעיף קטן (ז)מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע כי חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין שיחול עליו הסדר שאושר,יוכל להודיע לבית המשפט על רצונו זה בדרך ובמועד שיקבע בית המשפט. במקרה בו הודיע חבר קבוצהכאמור, לא יחול עליו הסדר הפשרה ולא יהווה מעשה בית דין כלפיו. שימוש בסמכות שמקנה סעיף זההסעיף עלול אמנם לחשוף את הנתבע לתביעה נוספת מצד מי שפרש מן ההסדר, אולם יש להקפיד עלשמירת זכויות חברי הקבוצה, לצאת מגדרי ההסדר שאינו מתאים להם, בפרט בהתחשב בסמכות ביתהמשפט לשנות הסדרים המוגשים לאישורו. עוד יודגש, כי אין מדובר בזכות אוטומטית של חבר קבוצהלצאת מההסדר, אלא הדבר מותנה באישור בית המשפט. עוד מוצע, כי לצורך הגשת תביעה אישית על ידי35חבר קבוצה שהודיע על רצונו שלא להיכלל במסגרת ההסדר וקיבל אישור מבית המשפט, לא תסתייםתקופת ההתיישנות לפני שחלפו שישה חודשים מיום מסירת ההודעה על ידו, ובלבד שתביעתו האישיתנובעת מאותה עילת תובענה והיא לא התיישנה עד למועד הגשת בקשת האישור.יודגש, כי לרוב הסכמי פשרה מוצעים עוד קודם לאישור התובענה כייצוגית. במצבים אלה, בהם אישורהפשרה כורך בתוכו גם אישור התובענה כייצוגית, שמורה לכל אחד מחברי הקבוצה זכותו האוטונומית.( לפרוש מן הקבוצה ללא צורך בקבלת אישור בית משפט (סעיף 14נוסח החוק הקיים:חוק החברות:213 . הסדר או פשרה "(א) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא ייעשו הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט.נתבקש בית המשפט לאשר הסדר או פשרה, יורה על פרסום הודעה על פרטי ההסדר או הפשרה; חברי הקבוצה (I)רשאים להגיש, בתוך המועד שיקבע בית המשפט, התנגדות לאישור ההסדר או הפשרה."חוק הגנת הצרכן:35 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק ההגבלים העסקיים:46 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ד. הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק למניעת מפגעים סביבתיים:13 . הסדר או פשרה "תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם הנתבע, אלא באישור בית המשפט."חוק שכר שווה לעובדת ולעובד:11 . תובענה ייצוגית "(ג) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית-הדין לעבודה."סעיף 19 : הוכחת הסעד ותשלום פיצוי כספיסעיף זה מסדיר את הוכחת הסעד ודרכיה, וכן את אופן חלוקת הפיצוי, אם נפסק. הוראות בדבר דרכיהוכחת הזכאות לסעד ונזק אינדיבידואלי קיימות בעיקרון בחקיקה הישראלית, ואולם הן אינן אחידות.סעיף זה מהווה שילוב בין ההוראות הקיימות.סעיף קטן (א)36מוצע, כי לאחר מתן פסק דין בתובענה לטובת התובע, לרבות על דרך אישור הסדר, יחליט בית המשפטאם יש צורך כי כל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לקבלת סעד וכיצד יעשה כן. זאת, מבלי להכביד במידההעולה על הנדרש על חברי הקבוצה ועל בעלי הדין.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף קטן (ב)במקרה בו הסעד שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית כלל פיצויים, מוצע להסמיך את בית המשפטלהורות כי תשלום הפיצויים ייעשה, בין היתר, באחת הדרכים הקבועות בסעיף קטן זה. כך, נקבעההאפשרות לקבוע תשלום סכום מינימלי לקבוצה כולה. האפשרות לקבוע סכום מקסימלי לחיוב הנתבעהותנתה בכך שהסכום ניתן לקביעה מדויקת באמצעים סבירים. גם בהוראה זו יש כדי להתמודד עםקביעות פסולות בהסכמי פשרה המגבילים את חבות הנתבע לסכום מקסימלי הגם שאין כל וודאותשהסכום יספיק לפיצוי כל חברי הקבוצה.נוסח החוק הקיים:חוק ההגבלים העסקיים:46 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:1) להורות כי הפיצויים ישולמו לאלתר או תוך תקופה שבית המשפט יקבע; )4) להורות כי הפיצויים ישולמו בתשלומים תקופתיים, בתנאים שבית המשפט יקבע;" )חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:1) להורות כי הפיצויים ישולמו לאלתר או תוך תקופה שבית המשפט יקבע; )5) להורות כי הפיצויים ישולמו בתשלומים תקופתיים, בתנאים שבית המשפט יקבע;" )חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:1) להורות כי הפיצויים ישולמו לאלתר או תוך תקופה שבית המשפט יקבע; )2) להורות כי הפיצויים ישולמו בתשלומים תקופתיים, בתנאים שבית המשפט יקבע;" )סעיף קטן (ג)סעיף קטן זה חוזר על הוראות סעיף 216 (א) לחוק החברות. הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות לפסוקהוצאות לטובת חבר קבוצה בעבור הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכאות לסעד.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:216 . פיצוי והוצאות "(א) פסק בית המשפט על פיצוי כספי בתובענה הייצוגית, רשאי הוא להורות כי נוסף על הפיצוי ישולמו הוצאות,בסכום שקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה בעבור הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכות לסעד."37סעיף קטן (ד)מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע הוראות בדבר הדיון בהוכחת הזכאות לסעד על ידי חבריהקבוצה וחלוקתו. לשם כך מוצע להקנות במסגרת זו לבית המשפט סמכות למנות גם אדם בעל הכישוריםהנדרשים (לדוגמא, אדם המומחה בדרכי ניהול כספים וחלוקתם). המטרה היא למנות אדם בעל מומחיותוידע, בין היתר, כדי להקל על בתי המשפט ולהעביר את הדיון הטכני בעיקרו אל אותו אדם. עם זאת, ביתהמשפט אינו מתנער לחלוטין מתפקידו ועליו גם ליתן הוראות בדבר דרכי הפיקוח על ביצוע פסק הדין(כגון מתן דו"חות תקופתיים).מוצע לאפשר לכל אדם הרואה עצמו נפגע על ידי מעשה או החלטה של הממונה לפנות לבית המשפטבבקשה לשנות או לבטל המעשה או ההחלטה. בדונו בבקשה זו, מוסמך בית המשפט גם לאשר אתההחלטה או המעשה של הממונה, וליתן כל צו שימצא לנכון.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:216 . פיצוי והוצאות "(ג) פסק בית המשפט סכום כולל של פיצוי כספי בתובענה, רשאי הוא לתת הוראות לגבי השימוש ביתרה שתיוותראם חלק מחברי הקבוצה לא טרחו להוכיח את זכותם לסעד."חוק הגנת הצרכן:35 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכויההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עםהקבוצה באופן יחסי לנזקיהם."חוק ההגבלים העסקיים:46 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…2) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…3) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…383) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."סעיף קטן (ה)מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע מה ייעשה ביתרת הסכום שנפסק, ככל שנותרה כזו. כך, למשל,יכול בית המשפט להורות על העברת היתרה לקרן, לארגון או לגוף ציבורי שימצא לנכון. עם זאת, איןלאפשר העברת היתרה לתובע מייצג, כך שאם הארגון או הגוף הציבורי הוא התובע המייצג, הוא לא יוכל. לקבל את יתרת הסכום. זאת, מאחר שהתובע המייצג מקבל גמולו במסגרת הוראת סעיף 22סעיף קטן (ו)הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות ליתן סעד "יצירתי" מקום שסעד כספי אינו מעשי או אינו צודקDaar v. Yellow Cab בנסיבות הענין. דוגמא לסעד "יצירתי" שכזה ניתן למצוא בפסק הדין בעניןשאוזכר בפרשת א.ש.ת. סעיף זה מאמץ את ההסדרים הקיימים בחוק ,Company, 67 Cal 2d 695ההגבלים העסקיים, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (ר' גם פסקאות 17-20לפסק דינה של השופטת נאור בע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ.(1522 ,(2) נ' ראבי תופיק ואח', תקדין עליון 2003נוסח החוק הקיים:חוק ההגבלים העסקיים:46 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(ב) ראה בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלאניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על כל סעד אחר לטובתהקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(ב)ראה בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתןלזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על כל סעד אחר לטובת הקבוצה,כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(ב) ראה בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלאניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על כל סעד אחר לטובתהקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין."סעיף קטן (ז)מוצע לחייב את בית המשפט לפרסם כל החלטה שקיבל בהתאם לסעיף זה לפי הוראות סעיף 13 . זאת,מאחר שלכל החלטה אשר ניתנת על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף זה, השלכה על ציבור רחב – הן חבריהקבוצה, והן צדדים שלישיים.נוסח החוק הקיים – אין.39סעיף 20 : הוצאותמוצע לחרוג באופן חלקי מן הדין הרגיל החל בתובענות רגילות, שלפיו, ככלל, הצד המפסיד נושאבהוצאות הצד שמנצח. ככל שמדובר במצבים בהם בית המשפט מאשר את הבקשה לנהל את התובענהכתובענה ייצוגית או פוסק לטובת התובע בתובענה הייצוגית עצמה, הרי שיחולו הכללים הרגיליםהנוהגים בפסיקת הוצאות. באשר למצבים בהם בית המשפט דוחה את הבקשה לאישור התובענהכייצוגית, דוחה את התובענה הייצוגית עצמה או מוחק אותה, יחולו ההוראות שלהלן.סעיף קטן (א)כדי לא להרתיע תובעים מייצגים פוטנציאלים, מוצע כי אף אם בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענהייצוגית או דחה תובענה ייצוגית לאחר אישורה – ישא כל צד בהוצאותיו.לבית המשפט סמכות לקבוע אחרת אם מצא כי על פני הדברים, לא היה מוצדק להגיש את התובענה אולא היה מוצדק לבקש לנהלה כתובענה ייצוגית, שאז הוצאות הנתבע יוטלו על התובע, או אם מצא כי צדלהליך או בא כוחו ניהלו את התובענה בחוסר תום לב או האריכו את ההליך שלא לצורך או שקיימותנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות סטייה מן הכלל המוצע, לפיו כל צד נושא בהוצאותיו.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף קטן (ב)בסעיף קטן זה מוצע להסמיך את בית המשפט להטיל את הוצאות ההליך, כולן או מקצתן, באופן אישי עלבא כוח התובע. השימוש בסמכות זו ייעשה כאשר בית המשפט מוצא כי על פני הדברים לא היה מוצדקלהגיש את התובענה הייצוגית או לא היה מוצדק לנהלה כתובענה ייצוגית, או במקרה שמצא כי התובע אובא כוחו ניהלו את התובענה בחוסר תום לב או האריכו את ההליך שלא לצורך. זאת, כדי להרתיע עורכידין מהתנהגות כאמור שיש בה טעם לפגם.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 21 : גמול לתובעסעיף זה חוזר על העיקרון הקבוע בהסדרים הספציפיים ומאמץ את הפרשנות שניתנה להם בפסיקה (ע"א8430/00 אנליסט אי.אמ.אס ניהול קרנות בנאמנות ( 1986 ) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ899 ). ביסוד הוראת הסעיף עומד הרצון לעודד תובעים מייצגים לפעול מען ,(4) ואח', תקדין עליון 2001הקבוצה ולמען מטרות ציבוריות. הסעיף המוצע מרחיב על האמור בהסדרים הספציפיים, בקובעו, ביןהיתר, שיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וכןבקובעו על מי ראוי שיוטל תשלום הגמול. בצד השיקולים המקובלים נקבע גם השיקול של חשיבותציבורית שהיתה לתובענה הייצוגית ולזכייה בה.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:215 . גמול לתובע "פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות על תשלום גמול לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה."חוק הגנת הצרכן:35 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "40פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכויההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עםהקבוצה באופן יחסי לנזקיהם."חוק ההגבלים העסקיים:46 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…3) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…3) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ט. שיפוי ופיצוי מיוחד "(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:…3) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח )בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרתשיורה בית המשפט."חוק למניעת מפגעים סביבתיים:14 . תקנות סדר הדין והוצאות "(ב) פסק בית המשפט הוצאות למי שהגיש תובענה ייצוגית, רשאי הוא לקבוע כי ההוצאות ישולמו, כולן או מקצתן,לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה."סעיף 22 : שכר טרחה של עורך דיןההוראות הקבועות בהסדרים הספציפיים בענין זה הן כלליות, ואינן קובעות פרמטרים להפעלת שיקולשנערך בנוגע לתובענות ייצוגיות בארה"ב צוין כי אחד הפרמטרים החשובים RAND הדעת. במחקר מכוןבתובענות ייצוגיות הוא שכר טרחת עורך הדין המייצג את התובע המייצג (השווה ע"א 8430/00 אנליסטאי.אמ.אס ניהול קרנות בנאמנות ( 1986 ) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ ואח', תקדין עליון899 ). קביעה זו מובנת, שכן פעמים רבות יוזם התובענה והרוח החיה מאחוריה הוא עורך הדין. ,(4)2001כי שכר הטרחה ייקבע, בין ,RAND לכן חשוב לפקח על התמריצים של עורך הדין. מוצע בדו"ח של מכוןהיתר, בהתאם לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה ולציבור מניהול התובענה. זאת, כדי למנוע, בין היתר,הסכמי פשרה והסדרים אחרים שמועילים לעורך הדין יותר מאשר לקבוצה. לפיכך, מוצע כי בית המשפטיביא בחשבון את הגורמים המפורטים בסעיף קטן (ב) – שעניינם אופן ניהול ההליך, הפער בין הסעדים41שנתבעו לאלה שנפסקו, מורכבות ההליך והיקף העבודה שנדרש, והתעריף הרגיל של עורך הדין – בבואולקבוע את שכר טרחת עורך הדין. בצד השיקולים המקובלים מוצע לתת משקל למידת החשיבותהציבורית של נושא התובענה ולתועלת שצמחה לציבור ולחברי הקבוצה מהגשתה.נוסח החוק הקיים:חוק החברות:214 . שכר טרחת עורך דין "בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את הקבוצה; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכוםהעולה על הסכום שקבע בית המשפט."חוק הגנת הצרכן:35 ח. שכר טרחה של עורך-דין "שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט; עורך הדין לאיקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שאישר בית המשפט."חוק ההגבלים העסקיים:46 ח. שכר טרחה של עורך-דין "שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט."חוק הבנקאות (שירות ללקוח):16 ח. שכר טרחה של עורך-דין "שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט."חוק הפיקוח על עסקי ביטוח:62 ח. שכר טרחה של עורך דין "שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט."סעיף 23 : התיישנותסעיף קטן (א)הסדר התיישנות בחוק זה (ר' גם סעיפים 14 (א), 15 (ג) ו 18- (ז)) הוא הסדר ספציפי, הגובר על ההסדר הכלליבחוק ההתיישנות, התשי"ח 1958- (ר' סעיפים 15 ו 16- לחוק ההתיישנות). מוצע לקבוע באופן מפורש כילעניין התיישנות, מי שנמנה על חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית שאישר בית המשפט (בין משום שלאהודיע על רצונו לצאת מהקבוצה לפי סעיף 14 ובין אם הודיע באופן מפורש על רצונו להיכלל בקבוצה לפיסעיף 15 ) ייחשב כאילו הגיש תביעתו ביום הגשת בקשת האישור. הסדר זה של ייחוס לאחור מבטיח כי לאתיטען טענת התיישנות כלפי תביעתו של פרט השייך לקבוצה, גם בתקופה שבה נדונה בקשת האישור, אףאם חלפה בפועל תקופת ההתיישנות של תביעתו האישית קודם לאישור התובענה כייצוגית.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף קטן (ב)על פי המוצע אם לא אושרה תובענה כייצוגית ובינתיים חלפה תקופת ההתיישנות או שהיא עומדת לחלוףתוך זמן קצר, לא תתיישן התביעה אלא בחלוף שישה חודשים. לכך יש הצדקה לאור בחינת טעמיההתיישנות: מבחינת התובע הפוטנציאלי, ההנחה היא כי מעת שהוגשה הבקשה והואיל והפרט השייךלקבוצה הרלבנטית או שהיה שייך לקבוצה אילו ניתן אישור לניהול התובענה כתובענה ייצוגית, מוחזקכיודע על הגשתה (שכן דבר הגשת הבקשה מפורסם לפי סעיף 6 המוצע), הוא לא יפעל ואין לתמרץ אותו42לפעול כדי להגיש את תביעתו האישית לפני חלוף תקופת ההתיישנות. פרט זה מסתמך על פעולת התובעהייצוגי ומסתמך על קיום ההליך הייצוגי. מבחינת הנתבע, הרי שמרגע הגשת הבקשה קשה לקבל מצדוטיעון של השמדת הראיות או קושי באיסופן, וצפוי כי יפעל לשמירת ראיות שיעזרו לו בטיעוניו בעת הדיוןבתובענה העיקרית.לשם כך, מוצע לקבוע עילת הארכה לתקופת ההתיישנות. יודגש, תובענה ייצוגית לא יכולה להחיותתביעות של פרטים שהתיישנו לפני הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 24 : קרן למימון תובענות ייצוגיותסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ו)מוצע להקים קרן לסיוע במימון תובענות ייצוגיות. קרן כזו קיימת גם במחוזות אונטריו, קוויבק ובריטישקולומביה שבקנדה.סעיף זה מהווה הוראה חדשה בדיני התובענות הייצוגיות הישראליים. הקמת הקרן נועדה לטפל בבעייתהמימון של תובענות ייצוגיות על ידי תובעים מייצגים, אשר נאלצים במקרים רבים להתמודד עם קשייםוהוצאות רבים הכרוכים בהגשה וניהול של תובענה ייצוגית מורכבת.עם זאת, מוצע שהקרן לא תממן כל תובענה ייצוגית, אלא רק תובענות ייצוגיות אשר לדעתה, יש חשיבותציבורית וחברתית בהגשתן ובניהולן. יש בסעיף זה כדי לאפשר בקרה נוספת או הכוונה נוספת של איכותהתובענות.יצוין, כי בחוק החברות קיים הסדר דומה, ולפיו יכולה רשות ניירות ערך, לבקשתו של המייצג, לשאתבהוצאותיו אם היא רואה כי יש בתובענה עניין לציבור וסיכוי סביר שבית המשפט יאשרה כתובענהייצוגית (סעיף 209 לחוק החברות). אין בכוונת החוק המוצע לפגוע במנגנון הרשות לניירות ערך ולפיכך,לא בוטל סעיף 209 לחוק החברות (ראה סעיף 34 ). משכך, נקבע בסעיף קטן (ו) כי הוראות סעיף 19 המוצעלא יחולו על תובענות ייצוגיות שהוגשו בזיקה לנייר ערך או בזיקה ליחידה לפי פרט 5 בתוספת השנייה(תובענות ייצוגיות אשר עד כה הוגשו מכוח חוק החברות או חוק השקעות משותפות בנאמנות). היינו,הקרן המוקמת מכוח סעיף זה לא תממן את התובענות הייצוגיות הללו ולא תקבל תקבולים מתובענותכאלו.סעיף קטן (ג)כדי להבטיח שלקרן יהיו משאבים למימונן של תובענות ייצוגיות, מוצע לחייב העברת שני אחוז מכלסכום פיצוי שייפסק בתובענה ייצוגית או שהוסכם לשלמו במסגרת הסדר פשרה לקרן. מוצע להקנותלבית המשפט סמכות להפחית את הסכום שיופרש לטובת הקרן, ובלבד שלא יפחת מ- 1% מהסכוםשנפסק בתובענה. יודגש, כי הסכום שממנו יש לנכות לטובת הקרן אינו כולל את הסכומים שנפסקו כגמולמיוחד לתובע ואת שכר טרחת עורך הדין.הוראה זו תחול גם על תובענות שלא מומנו, כולן או חלקן, על ידי הקרן.43סעיף קטן (ד)מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות לגבי ביצוע הסעיף המוצע, לרבות סדרי עבודתהוהפעלתה של הקרן, על כל המשתמע מכך.סעיף קטן (ה)לשם פיקוח על פעולות הקרן, ולשם בחינת דרכי מימונה, מוצע כי בסוף כל שנת תקציב יפרסם שרהמשפטים דו"ח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרדהמשפטים.נוסח החוק הקיים: אין.סעיף 25 : פנקס תובענות ייצוגיותמוצע כי מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תובענות ייצוגיות, שיהיה פתוח לעיון הציבור ובו יצוינו הפרטיםשנקבעו בחוק או על פיו. זאת, כדי לרכז את המידע הנוגע לתובענות ייצוגיות במקום אחד, אשר יהיה נגישלציבור הרחב. כך, בין המטרות לניהולו של פנקס תובענות ייצוגיות ניתן למנות את מניעתו של דיוןבמספר בקשות לניהול תובענות ייצוגיות במקביל (ראה ת"א (חיפה) 1318/99 גדיש קרנות גמולים נ'9359 ). כדי למנוע מראש סרבול זה מוצע, כי כל בקשה תירשם בפנקס ,(1) אלסינט בע"מ, תק- מח 20001)), ומי שמעוניין להגיש בקשה יהיה ) תובענות ייצוגיות אשר יתנהל בהנהלת בתי המשפט (ראה סעיף 6חייב לעיין בפנקס ולציין זאת בתצהירו (ראה סעיף 7). דו"ח שניתן בשנת 1999 באוסטרליה, ואשר בחןאת הניסיון שנצבר בניהול תובענות ייצוגיות על פי החוק הפדרלי משנת 1992 , הצביע על הצורך בפרסוםמרוכז של עניינים שונים הנוגעים לתובענות ייצוגיות. שם, הומלץ כי בתי המשפט יקבעו הנחיות בסוגיהזו. זהו חידוש נוסף של החוק המוצע.נוסח החוק הקיים – אין.סעיף 26 : דין המדינהלמען הסר ספק, מוצע לקבוע במפורש כי לעניין החוק המוצע דין המדינה כדין כל אדם.סעיפים 28 עד 35אחת ממטרות החוק היא, כאמור, לאחד את ההסדרים הספציפיים להסדר אחד, הקבוע בחוק המוצע.לפיכך, מוצע לבטל את אותם הסדרים. עם זאת, מאחר שבמסגרת רשות ניירות ערך פועלת כבר כיום קרןלמימונן של תובענות ייצוגיות לפי חוק החברות, מוצע להשאיר את הסמכות הנ"ל של רשות ניירות ערך.מהצד השני, הוראות סעיף 19 , שמכוחו מוצע להקים קרן אשר תסייע במימונן של תובענות ייצוגיות, לאתחול על תובענות ייצוגיות אשר הוגשו בזיקה לנייר ערך לפי חוק החברות או בזיקה ליחידה לפי חוקהשקעות משותפות בנאמנות (ראה סעיף 19 (ו)).סעיף 36 : תחילה, תחולה והוראות מעברסעיף קטן (א)הסעיף קובע כי מיום כניסתו של החוק לתוקף, החוק יחול גם על תובענות ייצוגיות שהוגשו לפי אחדההסדרים הספציפיים בחוקים הקיימים.44סעיף קטן (ב)סעיף קטן זה קובע כי הקרן שמוקמת לפי סעיף 19 המוצע לא תסייע במימון תובענה ייצוגית שהוגשהלפני יום התחילה. יחד עם זאת, תובענה שהוגשה לפני יום התחילה ואשר נפסק בה פיצוי לאחר יוםהתחילה, יחול לגביה סעיף 19 (ג)( 1), קרי יופרשו 2% מסכום הפיצוי לטובת הקרן.תוספת שנייהבתוספת השנייה מרוכזים, בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק, העניינים שבגינם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות.רשימה זו מבוססת על ההסדרים הספציפיים, תוך שהיא מרחיבה אותם ומוסיפה עליהם.פרט 1הפרט מרחיב על ההסדר הקבוע בחוק הגנת הצרכן, באופן שהוא מאפשר הגשת תובענה ייצוגית נגד מוכר,ספק, יצרן, יבואן או משווק של מוצר או שירות, בזיקה ליחסים שבינו לבין לקוח, בין בתמורה ובין שלאבתמורה, לרבות בעניין הקודם להתקשרות, ואף אם לא נערכה התקשרות בפועל. הפרט אינו מצמצם אתהגשת התובענה הייצוגית לעילות הקבועות כיום בחוק הגנת הצרכן, לאור הביקורת שנמתחה על ההסדרהמצומצם, שהגביל הגשתן של תובענות ייצוגיות לעילות לפי חוק זה. הגבלה זו הביאה לכך שבמרביתהתביעות הצרכניות לא ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית. בפועל הגבלה מוקדמת זו הביאה להארכתההתדיינות ולנכונות של תובעים ייצוגיים להגיע לפשרות בשיעורים נמוכים מהסכום המגיע לקבוצה כדילמנוע את הסיכון של מחיקת הבקשה ההגבלה האמורה היא אחת המכשלות המרכזיות מהן סובל הדיןהקיים (מ' טלגם, תובענה ייצוגית – יישומים בפסיקה בישראל, המשפט, גליון מס' 11 , עמ' 14 , עמ' 78 ; מ'251 ; ס' גולדשטיין וי' ,( בר-ניב (בורונובסקי), גבולה של התובענה הצרכנית הייצוגית, עיוני משפט יט( 135 ; ס' דויטש, תובענות ייצוגיות , עפרון, התפתחות התובענה הייצוגית בישראל, עלי משפט א', 27צרכניות: הדרישה להסתמכות אישית על מצגי השווא של המטעה, מאזני משפט ב', 97 ). ההסדר המוצעמסיר את ההגבלה האמורה ומבהיר 5 כי כל התחום הצרכני הוא נושא להגשת תובענות ייצוגיות.הגבלות נוספות בהסדר הקיים נבעו מהגדרת המונח "צרכן" בחוק הגנת הצרכן. מוצע להסיר גם הגבלהזו.פרטים 2 ו- 3פרטים אלה מרחיבים את ההסדרים הקבועים כיום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובחוק הפיקוח עלעסקי ביטוח, בכך שאינם מצמצמים את עילות התביעה כנגד בנק או מבטח לעילות הקבועות בחוקיםהאמורים. בדומה לפרט 1, גם כאן אומצה הגדרת רחבה ככל האפשר, שתמנע התדיינויות בשאלת תחולתהחוק.פרטים 4 ו- 5פרטים אלה חוזרים על ההסדרים הקבועים כיום בחוק ההגבלים העסקיים, בחוק החברות ובחוקהשקעות משותפות בנאמנות.פרט 6פרט זה מרחיב על ההסדר הקבוע בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. כיום יכול תובע מייצג לתבוע לפי חוקזה סעד בעין בלבד (צו מניעה), ואילו ההסדר המוצע מאפשר לו גם תביעה לסעד כספי. בנוסף, החוקהמוצע משנה את ההסדר הקיים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים, בשני מובנים: ראשית, על פי ההסדר45הקיים תובענה ייצוגית איננה טעונה אישור של בית המשפט, ואילו בהסדר המוצע, נדרש אישור כזה,ואילו ההסדר המוצע קובע, ככלל, הסדר ,opt-in כבכל שאר העניינים; שנית, ההסדר הקיים הוא מסוג.( ר' דברי ההסבר לסעיפים 14 ו 15- ) opt-out שלפרטים 7-10כיום יש חוק אחד מתחום דיני העבודה שבו קיים הסדר של תובענה ייצוגית (חוק שכר שווה לעובדתולעובד, התשנ''ו- 1996 ). מוצע לאפשר הגשת תובענה ייצוגית לפי חוקי עבודה נוספים וכן לפי חוקיםשעניינם הפליה בתחום העבודה ובתחומים נוספים, וזאת לאור החשיבות הציבורית והחברתית המוגברתשבאכיפת הוראות חוקים מסוג זה, ובהגנה על הזכויות הנגזרות מהם.l