השבוע הוגשו לבית הדין לעבודה שלוש בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות במסגרתן ניתבקש בית הדין לעבודה לפסוק נגד חברות שמירה פיצוי על כך שלא הפקידו לכל עובדיהם כספים לקרן פנסיה כפי חובתם בצו ההרחבה.
במסגרת כתבי בית הדין המוגשים לבית הדין לעבודה בתובענות הייצוגיות פירטנו בין השאר את חשיבות התובענה הייצוגית בתחום הפנסיוני:
הסעד המבוקש מהותי לעובד באופן אישי – התקציב הפנסיוני (6% על חשבון העובד לתגמולים, 6% על חשבון המעביד לתגמולים, 8.33% על חשבון המעביד לפיצויים – ס"ה 20.33%) מהווה שיעור נכבד משכרו של עובד. של כל עובד. על אחת כמה וכמה חשיבותו גדולה לעובדים בשכר נמוך שכל שקל שנגזל מהם מונע מהם צרכים יסודיים וחיוניים. זאת בנוסף לבטחון הפנסיוני שאמורה קרן הפנסיה ליתן לעובד שגם על חשיבותו אין צורך להכביר מילים.
קבלת בקשת האישור תתרום מהותית לאינטרס ראשון במעלה של אכיפת החוק במדינת ישראל. ריבוי ההליכים בבתי הדין לעבודה בעניינם של עובדי שמירה ונקיון שזכויותיהם נגזלות באופן שיטתי על ידי מעסיקים עוברי חוק וקשי לב, מעיד על כך שמדובר בשיטה סדורה של מעסיקים בענפים אלו שמטרתה לגרוף רווחים על חשבון הבטחון הפנסיוני והסוציאלי של עובדים קשי יום וחסרי הגנה. קבלת בקשת האישור תמנע הפרת שיטתית של חובה שבדין, ותגרום, ללא ספק, למפנה דרמטי בזלזול שמפגינים המעסיקים בתחומים אלה כלפי זכויות העובדים.
קבלת בקשת האישור מהותית לאינטרסים הכלכליים של החברה במדינת ישראל – הימנעות מביצוע הסדר פנסיוני לעובד בניגוד לחובה החוקית, כתופעה, משפיעה על החברה בישראל שכן תופעה זו, ביחד עם התארכות תוחלת החיים, תפגע, בסופו של דבר בכל ציבור אזרחי המדינה כאשר אוכלוסיית הבלתי מבוטחים, במקרה של נכות או בהגיעם לגיל פרישה או שאיריהם, במקרה מוות, יפלו, בלא ביטוח פנסיוני, כנטל כלכלי כבד, על כתפי הציבור כולו.
קבלת בקשת האישור מהותית לתרומה לאמון הציבור במערכת המשפט בישראל – דחיית הבקשה כאן תהווה משום גושפנקא להפרת הדין באופן שיטתי על ידי מעסיקים של אוכלוסיות מוחלשת, ומסר לעובדים אלו כי הופקרו לנפשם. למרבה הצער סבורים שומרים ועובדי נקיון רבים, בכל הנוגע לזכויותיהם כעובדים, אין דין במדינת ישראל (במובן חוסר הרלוונטיות של הדין המחייב לקיומו על ידי מעסיקם). רבים רבים מהם אינם רוצים או אינם יכולים לשאת בנטל של ניהול תביעה בבית הדין לעבודה. קבלת בקשת האישור תעביר את המסר הראוי: כשאין דין – יש דיין.