בפעם השלישית בבתי הדין האזורים לעבודה אושרה תובענה ייצוגית של עובד נגד מעסיק. עילת התובענההיתה אי תשלום דמי חגים לפי צו הרחבה הכללי במשק בעניין דמי חגים. התובענה הראשונה (סבצ'קוב) אושרה בעניין תוספת ותק והתובענה השניה אושרה בעניין אי תשלום פנסיה (בן שלמה סיגל) שתיהן בענף השמירה24/05/2009
עב (תא) 8938/07 (בשא 8248/07) רדושיצקי כרמי נ' קיו. איי. אס ישראל בע"מ
בית הדין קבע כי במקרה בו מעביד אינו משלם דמי חגים באופן גורף הינו מקרה המעורר שאלה מהותית של משפט ושל עובדה. העובדה שהמשיבה מצהירה במפורש כי אינה משלמת לעובדיה כלל דמי חגים הינה הודאת בעל דין. בכך יש כדי להוות אפשרות סבירה לקבלת התביעה. בית הדין קבע כי כי מקרה זה מתאים להתברר כתובענה ייצוגית. הואיל והמשיבה הפרה, לכאורה, את צו ההרחבה באופן גורף כלפי עובדיה. הפרה זו הייתה בסכומים נמוכים יחסית, כך שלרוב עובדיה לא היה כדאי לתבוע אותה. בכך לכאורה יצאה נשכרת מהפרה זו. באשר לבירור העובדתי הפרטני אשר יידרש לגבי חברי הקבוצה, קבע בית הדין כי אין מדובר בתנאי שאין בלתו. אמת, תובענה ייצוגית מן הראוי הוא כי לא תצריך בירור עובדתי מעמיק באשר לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה. יחד עם זאת, גם אם נדרש בירור עובדתי כלשהו אין בכך כדי לשלול את ההכרה בתובענה כייצוגית. בית הדין קבע עוד כי שיעור נזק מצומצם באופן יחסי אינו תנאי הכרחי לקבלתה של תובענה ייצוגית. בית הדין דחה את טענת הנתבעת לפיה אין לאשר תובענה ייצוגית כאשר הקבוצה מוגדרת וקבע כי בתחום דיני העבודה, האפשרות שקבוצת עובדים תהיה בלתי מוגדרת כמעט ואינה קיימת. בשונה מענפי משפט אחרים, לרוב אין כל קושי לאתר עובדים משחייב המעביד לנהל פנקסים שונים הנוגעים לזכויותיהם. על כן, קבע בית הדין כי פרשנות זו מעקרת את רצון המחוקק מתוכן. בית הדין קבע עוד כי תשלומה או אי-תשלומה של זכות קוגנטית מכוח צו הרחבה הינה סוגיה המצויה בבסיס דיני העבודה ולכן דחה את הטענה כאילו לא מדובר ב"שאלות מהותיות"
