בית הדין לעבודה אישר תובענה ייצוגית על אי הפקדה לפנסיה למרות קיומו של הסכם קיבוצי

אין מניעה לאשר תובענה ייצוגית למרות קיומו של הסכם קיבוצי
ביום 6/11/06 הוגשה בקשה לאישור התביעה כייצוגית על ידי חבושה נגד חברת השמירה יבטח. בכתב ההגנה הכחישה יבטח את תחולתו של ההסכם הקיבוצי. הטענה בדבר תחולת הסכם קיבוצי, עלתה לראשונה על ידי יבטח לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. בכל ההליכים שנוהלו נגד יבטח, בתיק זה ובתיקים אחרים, הכחישה יבטח קיומו של הסכם קיבוצי. לאור זאת קבע בית הדין לעבודה כי במקרה הנדון, נכון יהיה ליישם את כלל ההשתק השיפוטי ולקבוע כי יבטח מנועה מלטעון לקיומו של הסכם קיבוצי. אולם בית הדין קבע כי בכך אין די. והוסיף לדון בשאלת תוקפו של ההסכם הקיבוצי שכן שאלת חלותו של הסכם קיבוצי, היא שאלה שבסטטוס. וסוגיית קיומו של הסכם קיבוצי ביחסים שבין העובד למעביד, טעונה בירור מעמיק.
יבטח טענה כי היא חתומה על קיבוצי משנת 1991. אולם בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי משנת 1991 הונח על ידי יבטח כאבן שאין לה הופכין. למעט החתימה על ההסכם והגשתו לרישום, לא פעלה יבטח על פי הוראותיו מעולם והראיה הטובה ביותר לכך היא שבכתב ההגנה בתיק זה, כמו גם בתיקים אחרים, הכחישה קיומו של הסכם קיבוצי כלשהו החל עליה. בית הדין קבעי כי בהקשר של חוק תובענות ייצוגיות, ההסכם הקיבוצי משנת 91 אינו יותר מהצהרת כוונות, אשר לא מומשה מעולם ואשר יבטח מעולם לא התיחסה אליו כמסדיר את זכויות עובדיה.
בית הדין התייחס לראשונה במסגרת שאלת תוקפו של ההסכם הקיבוצי גם לתפקידה של ההסתדרות. בית הדין קבע כי בכוחה של ההסתדרות לוודא שהחברים בארגון המסתמך על הסכם קיבוצי, ימלאו את הוראות ההסכם. בכוחה לפעול באמצעים שונים בעניין זה, עד כדי השבתה. אולם קבע כי הוכח שההסתדרות לא נקטה באף אחד מהליכים אלה. הואיל וכל אשר הוצג לבית הדין הוא מכתב ששלחה ההסתדרות ליבטח, ואף זאת בשנת 2007, לאחר התובענה הייצוגית שנים רבות לאחר שנחתם הסכם 91. כל זאת, שעה שלשיטת ההסתדרות, על יבטח חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה.
בית הדין ציין כי העובד כפרט אינו יכול לכפות על ארגון העובדים שאליו הוא משתייך, להפעיל את כוחותיו הארגוניים והקיבוציים ולאכוף זכויות מכח ההסכם הקיבוצי. כי העובד כפרט, הריהו חלש אל מול המעביד – שיכול לפטרו בכל עת. העובד חלש גם אל מול ארגון העובדים – שיש לו אינטרסים שונים שלא תמיד נהירים לעובד.
בית הדין קיבל את טענות עו"ד גורודיסקי, כי במקרה שארגון העובדים לא דאג לעובדי יבטח על מנת שיקבלו את הזכויות המגיעות להם על פי ההסכם הקיבוצי, משמעות הקביעה שלא להתיר הגשת תביעה ייצוגית תהא שהעובד כפרט ישאר קרח מכאן ומכאן. מצד אחד, מעבידו אינו מקיים את הוראות ההסכם הקיבוצי. מצד שני, הארגון היציג שלו אינו עושה די על מנת לאכוף על המעביד את מילוי הוראות ההסכם.
לאור כל האמור לעיל, קבע בית הדין לעבודה בקביעה תקדימית ומהפכנית כי שעה שזה המצב, הרי שהרציונל שעמד בבסיס הסייג שבסעיף 10(3) לחוק, אינו מתקיים וקבע כי במסגרת הראיות שהובאו בפניו, המסקנה היא שאין להחיל את הסייג שבסעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות.
קביעה תקדימית נוספת היא שההסכם הקיבוצי אינו בבחינת הסכם "המסדיר את תנאי העבודה של העובדים" כמשמעו בחוק. כי קיומו של הסכם קיבוצי שאיש לא פעל על פיו ושאיש לא פעל לאכיפתו, אינם מונעים אישור התביעה כייצוגית.
בית הדין קבע כי , לצורך חוק תובענות ייצוגיות. ולצורך זה בלבד, לא חל הסכם קיבוצי על מערכת היחסים שבין חבושה לבין מעסיקתו יבטח. על כן, הקביעה שאין הסכם קיבוצי לצורך התביעה הייצוגית לא תמנע מעובדי יבטח לטעון בהליכים אחרים כי ההסכם הקיבוצי חל על יבטח.

תובענה ייצוגית לאכיפת זכות הפנסיה היא יעילה והוגנת
הואיל וההסכם הקיבוצי לא חסם את אישר התובענה הייצוגית המשיך בית הדין וקבע כי לחבושה זכות תביעה אישית כלפי יבטח לתשלום פנסיה. כי עילתו האישית בסך של 18,983 ₪. איננה גבוהה מדי ואיננה מונעת אישור התביעה הייצוגית.
בית הדין קיבל את טענת עו"ד גורודיסקי כי גם אם קיים שוני בין חברי הקבוצה, בכל הנוגע לותקם בעבודה, היקף המשרה, תפקידם בחברה, שכרם ועוד, אין בו כדי לאיין את הליך התביעה הייצוגית באשר נתונים אלה הם הבדלים טבועים בין עובדים בכל מקום עבודה ולכן אם שוני כזה ימנע תובענות ייצוגיות לא יהיו תובענות ייצוגיות בבית הדין לעבודה. עוד קבע בית הדין לעבודה כי ניתן להשיג נתונים אלה בנקל.

עוה"ד גל גורודיסקי ורם גורודיסקי ראויים לייצג את הקבוצה
בית הדין לעבודה התייחס לראשונה לעורכי הדין המייצגים וציין לשבח את עבודתם של עורכי הדין גל גורודיסקי ורם גורודיסקי. בית הדין קבע כי קיומו של מניע שעניינו שכר טרחת עו"ד, אינו מונע קיומו של מניע נוסף ועיקרי והוא דאגה לזכות עובדי יבטח על מנת שיקבלו זכויותיהם. בית הדין קבע כי עו"ד גל גורודיסקי ורם גורודיסקי המייצגים את חבושה כי טובתם של עובדי יבטח מונחת לנגד עיניהם של ב"כ חבושה בהגישם את התובענה הייצוגית. ואינטרס זה בא לידי ביטוי בבקשה שהוגשה, בהליכים הרבים שהתקיימו בתיק, בחומר הרב שהוגש, בכתבי הטענות הנרחבים והמקיפים ובאסמכתאות.

יכולתו הכלכלית של התובע אינה פוגעת ביכולתו להיות תובע מייצג
בית הדין דחה את טענות יבטח כי חבושה אינו תובע מתאים הואיל ואינו יכול לממן את הליך התובענה הייצוגית. בית הדין קבע כי הליך תביעה ייצוגית נועד לשמש פה לאותם אלה שאין ידם משגת להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בין מפאת חוסר במשאבים ובין מפאת חוסר מודעות לזכויותיהם. בית הדין קבע כי הסוגיה של העדר ביטוח פנסיוני, לאור היותה עקרונית וברורה, מצדיקה אישור התביעה כייצוגית, ללא קשר ליכולתו של חבושה לשאת בהוצאות.

לאור כל האמור לעיל, הגיע בית הדין למסקנה כי ניהול ההליך של תביעה ייצוגית שעניינה תשלום פנסיה לעובדי יבטח, היא הדרך הנכונה והיעילה להביא לבירור זכויותיהם של עובדי יבטח שלא בוטחו בביטוח פנסיוני מכח צו ההרחבה בענף השמירה. בית הדין חייב את יבטח לשלם למבקש הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ.