התובע, מר אביב סמוכה, עבד אצל הנתבעת, ההתאחדות לכדורגל בישראל, בתפקיד שופט והיא הסדירה את תנאי עבודתו ושילמה את שכרו.
ההתאחדות מאלצת את התובע ועובדיה האחרים, בכוחנות וסחטנות לחתום על הסכם עבודה הכולל תנאים שמשמעותם ויתור על מעמדם וזכויותיהם כעובדים במשך שנים ארוכות. ההתאחדות הציבה בפני התובע תנאי להמשך עבודתו לפיו עליו לחתום על הסכם בנוסח שהעבירה לו לחתימה. הואיל והתובע לא חתם על ההסכם, לא קיבל את הציוד הדרוש להשתתפותו כשופט במשחק אליו שובץ ליום 30/8/2008. מנוסחו של ההסכם ניתן ללמוד על כוונותיה של ההתאחדות להתחמק באופן מכוון מתשלום זכויותיו הבסיסיות של התובע כעובד, הן בתקופת עבודתו עד עתה והן מעתה ואילך. התובע טוען כי נוסח ההסכם אינו כדין ולפיכך גם האולטימטום שהציבה ההתאחדות אינו כדין. להלן מספר דוגמאות מתוך ההסכם עליו נדרש התובע לחתום:
- אופי תפקידו של שופט אינו דורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולכן הוראות סעיף 3 להסכם המחריגות את תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה אינם כדין.
- ההסכם קובע, בסעיפים 5.ב. , 5.ג. , 5.ה. חובת השתתפות באירועים שונים לפי דרישת ההתאחדות אולם, ההסכם קובע, בסעיפים 6, 9, כי התשלום לתובע יהיה רק על השתתפות כשופט במשחקים. מכאן שמדובר, למעשה, בדרישת ההתאחדות כי התובע יסכים לעבודה ללא שכר.
- בסעיף 8 – שכר כולל פיצויי פיטורים בניגוד לחוק פיצויי פיטורים.
- בסעיף 9 – ההתאחדות לכדורגל מבקשת להכשיר תשלום שכר באיחור בניגוד לחוק הגנת השכר.
- בסעיף 11 – תשלום דמי הבראה במסגרת השכר בניגוד לחוק הגנת השכר ובתוך פגיעה בשכר מינימום.
- בסעיף 13 – תשלום הוצאות נסיעה רק על חלק מביצוע העבודה.
- ההסכם לא קובע את חובת ההתאחדות להפקיד עבור התובע כספים לקרן פנסיה כפי חובתה כדין.
- ההסכם קובע בסעיף 16 כדלקמן, כי התובע מאבד את כל זכויותיו כלפי ההתאחדות שנצברו עד למועד חתימת ההסכם. מפאת חשיבותו של סעיף זה הוא יובא כלשונו, כדלקמן:
"הצדדים מצהירים כי מערכת היחסים ביניהם, כעובד ומעביד, הינה החל ממועד תחילת עבודתו של השופט לפי הסכם זה וכל עוד הסכם זה יהיה בתוקף וכי עד היום פעל השופט בפעילות ספורטיבית שיפוטית מצומצמת יותר וזאת מכוח חברותו באיגוד ובהתאחדות."
- על עמדתה של ההתאחדות לגבי מעמדו של התובע ניתן ללמוד גם מהאישורים השנתיים שקיבל התובע על התשלומים ששילמה לו ההתאחדות. סוג התשלום על פי עמדת ההתאחדות הוא (לקרוא ולא להאמין): "סוג התשלום: שירותים + נכסים, בניה"
למותר לציין כי התובע לא העניק להתאחדות מעולם שירותים הקשורים לנכסים או בניה.
- ההסכם קובע כי עד למועד חתימתו לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים (הואיל שני) למרות שהתובע היה עובד ההתאחדות לכל דבר ועניין. ההואיל השלישי של ההסכם קובע כדלקמן:
"והואיל: ושינוי מתכונת ההתקשרות בין הצדדים מכאן ואילך וכן תנאי הסכם עבודה אישי מיוחד זה נעשו לאחר דיון, בדיקה, תיאום ושיתוף של ההתאחדות לכדורגל ושל איגוד השופטים לאיזון הוגן של זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים;"
נוסח ההסכם כמפורט בסעיף זה מצביע על כך שהאמור בסעיף זה אינו נכון, שכן אין בהסכם איזון הוגן של זכויות התובע והעובדים האחרים בהתאחדות. בנוסף יטען התובע כי לא נעשה כל דיון, בדיקה, תיאום ושיתוף בין ההתאחדות לכדורגל ושל איגוד השופטים. יתר על כן, גם אם נעשו בדיקה, תיאום ושיתוף בין ההתאחדות לכדורגל ושל איגוד השופטים אין בכך משום איזון הוגן של זכויות התובע הואיל ואיגוד השופטים הוא חלק מההתאחדות וכל בעלי התפקידים בו ממונים על ידי ההתאחדות ולכן הוא אינו מייצג את האינטרסים של התובע.
לאור כל האמור לעיל, טוען התובע כי דרישת ההתאחדות לחתום על ההסכם כתנאי להמשך עבודתו איננה כדין.
בנוסף, טוען התובע כי ההתאחדות מקפחת באופן קבוע ושיטתי את ציבור עובדיה השופטים:
- שלא הפקידה עבור התובע ועובדיה האחרים כספים לקרן פנסיה.
- שלא שילמה לתובע ועובדיה האחרים דמי הבראה.
- שלא שילמה לתובע ועובדיה האחרים חופשה בתשלום ו/או פדיון חופשה.
- שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום עבור זמן עבודה שביצעו עבורה ובהוראתה.
- ההתאחדות שילמה את שכרו של התובע באופן שיטתי באיחור בכך ששילמה את שכרו לאחר ה – 9 לחודש בו אמור היה להיות משולם שכר עבודתו, בניגוד לחוק הגנת השכר.
התובע מעריך כי שופטים ועובדים רבים של ההתאחדות חתמו על ההסכם בלית ברירה, מתוך טעות או הטעיה ו/או מתוך חשש כי ההתאחדות תפגע במשרתם ו/או מתוך חוסר ידיעה או מודעות לזכויותיהם. כן מעריך התובע את סך כל התשלומים שההתאחדות לא שילמה לעובדיה בכ-24 מיליון ₪ ומבקש לאשר תביעתו כייצוגית.
