מהם הדברים שעלי לבדוק בהסדר הפנסיוני שלי

בדיקת הזכות הפנסיונית

קיים היום קושי לקבל עצה מקצועית טובה שאיננה נגועה בניגוד עניינים בתחום הפנסיוני. לכן, ייעוץ משפטי בתחום הפנסיוני עשוי להיות קריטי ליכולת של רבים להתקיים בכבוד בגיל פרישה. לרוב האנשים הפנסיה היא בסופו של דבר הנכס המשמעותי ביותר (לעיתים קרובות אפילו יותר מדירה).

היום – הכל זכאים לפנסיה. רבים מהעובדים אינם מקבלים פנסיה למרות זכאותם גם בעלי ההסדר הפנסיוני חשופים להפסדים ונזקים משמעותיים. הצורך בשיפור המודעות בפנסיה הוא צורך לאומי. הנטל של מי שמפסיד היום זכויות פנסיוניות, ייפול על כתפי המדינה (עלי ועליך). אז מה אני צריך לעשות על מנת לדאוג שהזכויות הפנסיוניות שלי ישולמו.

עו"ד גל גורודיסקי מביא דוגמאות לחלק מהתקלות את אופן הבדיקה ואת הדרך לפתרון. בכל מקרה, כאשר מתגלה ממצא חריג, ממליץ עו"ד גורודיסקי לפנות לבדיקה מקצועית. בשום מקרה לא מומלץ לבצע שינויים והחלטת ללא המלצה בכתב מסוכן ביטוח.

הזכות לפנסיה

כיום, הזכות לפנסיה קיימת לכל עובד. עובד שמעסיקו אינו מפקיד עבור לפנסיה רשאי לדרוש את הזכות. בתי הדין לעבודה קבעו כי עובד שלא מקבל הפקדות לפנסיה המגיעות לו רשאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק שנכנס לתוקפו בינואר 2008 אינו חל על ענפים בהם קיימת חובה פנסיונית משופרת לזו הקבועה בצו. ואכן, קיימים ענפים רבים בהם קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה הקובעים חובת ביטוח פנסיוני רחבה יותר מזו הקבועה בצו ההרחבה הכללי, למשל: בנייה, ועבודות ציבוריות, הובלה, חברות כח אדם, חקלאות, יהלומים, מוסכים, מורי דרך מוסמכים, נקיון ותחזוקה, מלאכה, תעשייה ותחנות דלק (מסגרת), מתכת, חשמל, מחשבים ואלקטרוניקה, מלאכה ותעשייה זעירה (מסגרת), מסחר, שמירה ואבטחה, תעשייה (מסגרת). בענפים אלה קיימת חובת ביטוח פנסיוני לפני ינואר 2008 ובשיעור הפקדות גבוה מזה הנקוב בצו. עובד השייך לאחד מענפים אלו ואינו מקבל פנסיה רשאי לתבוע את זכותו ולקבל פיצוי על אי ההפקדה.

חובה לקבל המלצה בכתב מסוכן הביטוח.

החל מחודש 8/2006 מחוייב כל סוכן ביטוח לקיים תהליך מסודר הקבוע בחוק כאשר הוא מוכר ביטוח או כאשר הוא ממליץ על שינויים בתוכניות ביטוח. סוכן הביטוח חייב על פי החוק לתת ללקוח מסמך ובו נימוקים להמלצה אותה הוא נותן ללקוח. החובה קיימת גם לגבי שינויים בקופות גמל. לכן אם יש ללקוח ספק בשאלה האם התוכניות התוכנית הפנסיונית שלו מתאימה, כל שעליו לעשות – לבקש מסוכן הביטוח לערוך בדיקה ולדאוג כי בסיום התהליך יקבל מסמך המלצה. בימים אלה מתבררת תביעה ייצוגית נגד חברת כלל ביטוח בטענה כי אסור היה לה לבצע פוליסה בלי לוודא שסוכן הביטוח נתן המלצה בכתב ללקוח. ההערכה היא שתביעות נוספות מסוג זה יוגשו נגד חברות ביטוח וקופות גמל. היתרון המרכזי במסמך ההמלצה בכתב הוא במקרה בו נגרמו ללקוח נזקים והפסדים בעקבות ביצוע ההסדר הפנסיוני. בניגוד לעבר בו ללקוח היה קושי גדול להוכיח את אחריותו של הסוכן להפסדים אלה, יכול עתה הלקוח לעשות שימוש במסמך ההנמקה כדי להוכיח את אחריותו של הסוכן.

ייעוץ פנסיוני בבנקים

כיום יכול כל מבוטח המעוניין לבדוק את ההסדר הפנסיוני שלו אצל יועץ פנסיוני בבנק. היועץ הפנסיוני הבנקאי אינו קשור על חברת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל ולכן המלצתו אמורה להיות ללא ניגוד עניינים שכן הבנק מקבל עמלה אחידה על כל המוצרים אותם הוא מפיץ ובהם הוא יועץ והוא אינו מעדיף מוצר זה על פני מוצר אחר. גם היועץ הפנסיוני הבנקאי, כמו סוכן הביטוח, חייב לתת ללקוח מסמך המלצה בכתב על המוצר הפנסיוני המתאים לו ביותר.

המעסיק מאחר בהפקדות

עובדים אשר יש להם הסדר פנסיוני במסגרת העבודה, כמו ביטוח מנהלים קרן פנסיה או קרן השתלמות, משלמים כל חודש עבור ההסדר הפנסיוני על ידי כך שהסכומים המופקדים מופחתים מהשכר אותו הם מקבלים. למרות שהמעסיק מפחית את הכספים משכרו של העובד במועד תשלום השכר לעיתים עובר זמן רב עד אשר כספים אלה מופקדים לקופה. איחור בהפקדת כספים על ידי המעסיק מהווה הלנת שכר וגורם לעובד הפסד ריבית והפרשי הצמדה ולעיתים גם חיוב בריבית פיגורים על ידי הקופה. ניתן לבדוק את האיחורים על ידי בדיקת תאריכי ההפקדה בדוח הקופה. גם אם במהלך תקופת העבודה יבחר העובד שלא להתעמת עם המעסיק, הוא יוכל לתבוע את ההפרשים עם סיום יחסי העבודה עבור תקופת התיישנות של 7 שנים.

התאמת הניכויים להפקדות

גם כאשר המעסיק מפקיד לקופה באופן במועד, רצוי לבדוק שהסכומים שהופקדו מתאימים לסכומים שנוכו מהשכר. לעיתים, כאשר מסכמים את כל הסכומים שהופחתו מהשכר במהלך תקופה מסוימת, תגלה השוואת הסכום הכולל שהופחת לסכום הכולל שהופקד כי קיימים חוסרים בהפקדות. אין ספק כי במקרה כזה, חייב המעסיק לבצע השלמה של הסכומים החסרים. בדרך כלל מבצע המעסיק את ההפקדות להסדר הפנסיוני במועד אחד לכל העובדים ובשיעורים קבועים. לכן, גם אם מדובר בסכומים קטנים, יוכל העובד להגיש בקשה לאישור תביעתו כייצוגית וכך לקבל גם את המגיע לו וגם לגרום למעסיק לשלם לכל העובדים.

האם סכום הניכוי מתאים למה שסוכם?

הסכמי עבודה רבים מגדירים מהו השכר ממנו יש לבצע את חישוב ההפקדות להסדר הפנסיוני. כאשר אין הסכם עבודה, משמש שכר היסוד המלא להפקדה הפנסיונית, אלא אם יש הסכמה מפורשת אחרת. לכן, חשוב לבדוק אם המעסיק אכן מבצע את שיעור ההפקדה הנכון מהשכר. בדיקה זאת ניתן לעשות על ידי חילוק סכום ההפקדה החודשית של המעביד בדוח של ההסדר הפנסיוני בשיעור ההפקדה והשוואת המנה לשכר בתלוש. לדוגמא: עובד הזכאי להפקדה של 5% ובדוח הפנסיוני נרשם כי המעסיק הפקיד 300 ₪ בסעיף התגמולים, יחלק 300 ל-5% ויגיע לשכר של 6,000 ₪. אם השכר בתלוש גבוה יותר, סימן שהעובד מקבל פחות מהמגיע לו.

שינויים משמעותיים בהפקדות בתוכניות אישיות

ההפקדות לביטוח הפנסיוני צמודות לעיתים למדד. לכן, במשך הזמן גדלמה הפרמיה בשיעור עליית המדד. אולם, לעיתים מתגלה כי הפרמיה גדלה באופן משמעותי במשך זמן קצר. במקרה כזה, יש לפנות לחברת הביטוח או הסוכן ולבקש הסברים. בימים אלה מתבררת תביעה ייצוגית נגד חברת מגדל על הגדלת הפרמיה מעבר למותר על פי תנאי הפוליסה. מגדל נתבעה להחזיר ללקוחותיה את כל הגביה העודפת.

שינויים בדמי הניהול בקופות הגמל

קופות הגמל נוהגות מדי פעם לשנות את שיעור דמי הניהול אותם הן גובות. בדרך כלל שינוי שיעור דמי הניהול מותר על פי תקנון קופת הגמל. יחד עם זאת, לעיתים מקבל עמית או קבוצת עמיתים אישור או התחייבות מהחברה המנהלת לעניין גובה דמי הניהול. במקרה כזה לא רשאית הקופה לשנות את דמי הניהול ובמקרה ששינתה זכאי העמית לדרוש החזרים.

תכנית חסכון בחברת ביטוח איננה באמת תוכנית חסכון

קיימות תוכניות ביטוח פרטיות רבות שנמכרו כתכניות חסכון אישיות שלא במסגרת העבודה. בדיקה פשוטה תראה שסכום ההפקדות לפוליסה גבוה באופן משמעותי מסכום החיסכון שנצבר בפוליסה. המסקנה היא שאין מדובר בתכניות חסכון אלא בתוכנית ביטוח במסגרתה שולמו סכומים גבוהים לביטוח ודמי ניהול שמשמשים בין השאר לתשלום עמלות למי שמכר את הפוליסה. במקרה שמתגלה תוכנית פעילה כזאת , יש לפנות מיד לייעוץ מקצועי כדי לשקול המשך התשלומים. ייתכן מאוד כי הפסקת התשלומים

בדיקת קיזוז מקצבת נכות

קרן פנסיה המשלמת קצבת נכות רשאית לקזז מקצבת הנכות המגיעה לעמית סכומים שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי עבור קצבת נכות מעבודה. מי שאיבד את כושר עבודתו עשוי לכאורה לקבל קצבת נכות גבוהה יותר במוסד לביטוח לאומי אם נכותו תהיה מעבודה לעומת קצבת נכות כללית (שאיננה מעבודה). יש כמובן מצבים מובהקים בהם ברור כי מדובר בנכות מעבודה (למשל במקהר של תאונת עבודה) אולם במקרים רבים, בעיקר כאשר הנכות נגרמת ממחלה ולא מתאונה, קשה לקבוע אם הנכות נגרמה מעבודה אם לאו. במקרה כזה הגדרת הנכות מעבודה תאפשר לקרן הפנסיה לקזזה מקבצת הנכות שהיא משלמת ובכך עלול הנכה למצוא עצמו מקבל קצבה נמוכה יותר לעומת המצב בו נכותו לא היתה מוגדרת מעבודה. גם לאחר שנכות מלאה או חלקית הוגדרה מעבודה, יש לבדוק את האופן שבו מקזזת קרן הפנסיה את הסכומים שמקבל הנכה בגין הנכות מהעבודה הואיל ופעמים רבות זכאית הקרן לקזז רק חלק מהסכום לא את הסכום כולו. ברור כי ההפסד לנכה כתוצאה מקיזוז לא נכון עלול להיות בסכום משמעותי ביותר.

יש מה לעשות – תביעה ייצוגית

גם כאשר מגלה לקוח תקלה בגביית סכומים או בהפקדות, פעמים רבות אין מדובר בתקלה המצדיקה מבחינת כדאיות כלכלית את טיפולו של הלקוח. יטפול בתקלה כזאת מצריך מהלקוח להקדיש משאבים ולעיתים אף הוצאות כדי להחזיר לעצמו סכום שעלול להיות פעוט. במקרים בהם מדובר בתקלה שיטתית, הפתרון לכשל זה מצוי בהליך התובענה הייצוגית, אשר מאפשר ללקוח המגיש תובענה ייצוגית בעילה צודקת לקבל גמול עבור מאמציו. גמול זה אינו קשור לסכום העילה האישית ועשוי לעיתים להגיע לסכומים נכבדים של עשרות ומאות אלפי ₪, תלוי בסכום התובענה הייצוגית.