על פי חוק הגנת השכר המועד לתשלום שכר עבודה חודשי הוא בתום החודש בעדו הוא משולם, דהיינו ב-1 לחודש עבור החודש הקודם. רבים טועים לחשוב שמותר לשלם את השכר ב-10 לחודש. גם המעביד משלם את השכר ב-9 לחודש עדין מדובר באיחור ובהפרה של החובה החוקית על פי חוק הגנת השכר, גם אם אין זכאות לפיצויי הלנה.עו"ד גל גורודיסקי26/07/2009
ביום 21/7/09 אישרה ועדת העבודה של הכנסת את הצעת החוק לפיה מעסיק המלין שכרו של העובד יעמוד לדין פלילי.
חוק זה מהווה חיזורק נוסף למאמצי האכיפה של זכויות עובדים ובראשן עובדים מוחלשים, לרבות עובדי קבלן בשמירה ונקיון.
הצעת החוק הופכת את המעסיק המאחר בתשלום שכר העובד לעבריין ואפשרת העמדתו לדין והרשעתו. האישום הפלילי מהווה הרתעה משמעותית למעסיק אולם אינו מעניק פיצוי לעובד.
הפיצוי לעובד על איחור בתשלום השכר הם פיצויי הלנת שכר בשיעור של 20% לשבוע הראשון של האחיור ועוד 10% לכל שבוע נוסף של איחור. גם על איחור בתשלום פיצוי יפיטורים יש פיצויי הלנה אם כי נמוכים יותר.
האישום הפלילי עשוי לפתור מכוח ההרתעה איחור חד פעמי בתשלום השכר, שלעובד לא כדאי לתבוע פיצוי הלנה בגללו שכן סכום הפיצוי על איחור חד פעמי עשוי להיות נמוך מדי כדי להצדיק סכסוך עם המעסיק בהליך משפטי.
אולם קיימת בעיה, אשר גם האישום הפלילי וגם פיצויי הלנת השכר אינם נותנים להם מענה, והיא איחור שיטתי בתשלום שכר שאינו מהווה הלנת שכר:
על פי חוק הגנת השכר המועד לתשלום שכר עבודה חודשי הוא בתום החודש בעדו הוא משולם, דהיינו ב-1 לחודש עבור החודש הקודם.
רבים טועים לחשוב שמותר לשלם את השכר ב-10 לחודש. על פי חוק הגנת השכר תשלום ב-10 לחודש מזכה את העובד ב-10 ימי הלנת שכר שהם 30% מהשכר המולן.
גם המעביד משלם את השכר ב-9 לחודש עדין מדובר באיחור ובהפרה של החובה החוקית על פי חוק הגנת השכר, גם אם אין זכאות לפיצויי הלנה.
אין בחוק הוראה המאפשרת למעביד לשלם לעובד בשכר חודשי או בשכר שעתי את המשכורת מאוחר יותר מ-1 בכל חודש. לכן, אם המעסיק משלם את השכר לעובד אחרי ה-1 בחודש הוא מפר את חובותיו על פי החוק.
חוק הגנת השכר קבע שאיחור מעבר ל-9 ימים נחשב הלנת שכר ומזכה את העובד בפיצוי הלנה. אולם גם איחור של 9 ימים או פחות אינו כדין למרות שאינו מזכה בפיצויי הלנת שכר.
עובדים רבים טועים לחשוב כי מותר למעסיק לשלם את השכר עד ה-9 לחודש וגם מי שיודע שהדבר אסור, חושב שלא ניתן לעשות דבר כדי למנוע זאת או כדי לקבל על כך פיצוי הואיל ומדובר בהפסד זעום שלא מצדיק אפילו תלונה למעסיק. גם זאת טעות.
הפתרון להפסדים הקטנים של כל עובד, שהם בדרך כלל רווחים גדולים למעסיק נמצא בחוק תובענות ייצוגיות המאפשר הגשת תביעות ייצוגיות גם בדיני עבודה. על פי פסיקת בית הדין הארצי, כאשר מדובר בהפרה של חוק הגנת השכר, ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם נגד מעסיק במקום עבודה מאורגן בו יש הסכם קיבוצי.
לכן כאשר מעביד משלם באופן שיטתי וקבוע את שכר העובדים אחרי ה-1 לחודש עשוי הדבר להיות עילה לתביעה ייצוגית נגד המעסיק לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על האיחור במשך 7 השנים שלפני הגשת התביעה ייצוגית, גם אם השכר משולם בתוך 9 ימים כך שאינו נחשב להלנת שכר. אמנם הפיצוי לכל עובד יהיה נמוך יחסית אולם התביעה הייצוגית תאפשר לעובדים לקבל פיצוי זה ותחייב את המעסיק לשלם בזמן.
בימים אלה מושלמת הכנתה של תביעה ייצוגית תקדימית נגד חברת שמירה נהגה לשלם את שכר עובדיה באופן קבוע ב-10 לכל חודש. בתביעה הייצוגית תדרש חברת השמירה לשלם לכל עובדיה ב-7 השנים האחרונות הפרשי הצמדה וריבית בגין כל האיחורים בשכר בתקופה זאת.
עילה נוספת לתביעה ייצוגית היא האיחורים בביצוע ההפקדות הפנסיוניות. לפי החוק המעסיק צריך להעביר את ההפקדות הפנסיוניות לכל המאוחר, בתוך 15 יום ממועד תשלום השכר, דהיינו עד ה-15 לכל חודש עבור החודש הקודם. חוק הגנת השכר קובע כי איחור מעל 30 יום בהעברת ההפקדות מהווה הלנת שכר אולם גם במקרה זה, גם איחור שאינו הלנת שכר מהווה הפרה של חובת המעביד. מבדיקה מדגמית שערכנו במשרד עולה שמדובר בתופעה נרחבת אצל מעסיקים רבים אשר מנכים את השכר מהעובד אולם לא מעבירים אותו במועד לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה. בית הדין לעבודה קבע כי במקרה כזה חברת הביטוח או קרן הפנסיה חייבות להגיש תביעה נגד המעסיק אבל בית הדין הארצי לעבודה קבע גם כי לעובד יש אפשרות תביעה ישירה נגד המעסיק. בית הדין לעבודה קבע כי כאשר המעביד מאחר בהעברת הניכויים משכרו של העובד הוא הופך את העובד בעל כורחו למקור נוסף של אשראי למעביד שכן המעביד מרוויח את הריבית בתקופה בה הוא מחזיק את כספים של העובד כתוצאה מהאיחור.
כיום, אין כל בעיה לאתר את האיחור בדוחות שנשלחים כל רבעון מחברת הביטוח וקרן הפנסיה. הדוחות כוללים את מועד התשלום אותו יש להשוות לניכויים בתלושי השכר.
גם בעניין האיחור בהפקדות הפנסיוניות עומדות להיות מוגשות בימים הקרובים 2 תביעות ייצוגיות, האחת נגד חברת שמירה והאחרת נגד חברה לייצור תכשיטים.
בהזדמנות זאת חשוב להזכיר כי עובד הדורש את זכויותיו החוקיות מוגן מפני פיטורים שעילתם דרישותיו לקבל את הזכויות. מעסיק שיפטר עובד שדרש את זכויותיו החוקיות או שהגיש תביעה נגד המעסיק יצטרך להוכיח במקרה כזה כי הפיטורים נעשו בגלל סיבה אחרת. אם יתברר שהפיטורים נעשו בגלל שהעובד דרש את זכויותיו יהיה על המעסיק להחזירו את העובד לעבודה ולשלם לו פיצויים גבוהים שעשויים להגיע עד 50,000 ₪ לפי חוק הגנה על העובדים.
 |
הדפס |  |
שלח לחבר |
